בלומבהWAWA פרק ב'

בוקר של הוספת להיטים לרשימת ההשמעה "להיטי קלאסי". עבדתי עם רשימה מהאתר "בא-במייל" שזה מסוג אתרי האוסף בנוי בטכנולוגיה מוטעמת לידני. גמרתי להוסיף את הסוויטה הראשונה של פר-גינט והתלבטתי אם להוסיף גם את הסוויטה ה-2. היא כנראה לא תכנס עכשיו ובמקומה הוספתי את מישה מאייסקי מנגן לבד בתוך כנסייה את הסוויטה לצ'לו מס' 1 בסול, שלא מופיעה ברשימה של בא-במייל...יעאני אפילו להעתיק רשימה לא מסוגל...וכרגיל לא מסוגל לכתוב יותר משניים וחצי משפטים בלי להסיח דעת. בלי לשים לב מוצא עצמי בגינה מיישר את העציץ שנפל ואז חוזר ועכשיו חייב אבל חייב להוציא את רובין לפני שיוצא לעבוד) אין מצב. מכריח עצמי ויהי מה. זה לא עניין של תרגול. ככול שעובר הזמן אני משלים עם ההסחות דעת יותר מאשר מפחית אותן. רובין מזנקת. אני משער בטעות שמדובר בעכברוש טועה או חתול על הגג אך מסתבר שחתולה אפורה-לבנה הגיעה לביקור. תגידי את קרועה? זה אומץ או טיפשות. היא הודפת את רובין ולבסוף מזנקת מעל הגדר. אחלא תמונה שהיא למעלה על הגדר ורובין למטה אבל עד שמוצא את הידני היא נעלמת בגאווה, מבחינתה היא לא גורשה אלא הסתלקה. פונה להערות שרשמתי בשיעור לאקאן. יש לי הרבה יותר רצון לכתוב על השיעור מאשר כתיבה בפועל. יחד עם זאת מאוד נעים לכתוב תוך כדי ההרצאה. להבדיל ממסכמות-שיעור מקצועניות אצלי זה ספוראדי, מדי פעם. כל פעם שיש תחושה שמשהו חשוב נאמר או הולך להיאמר אני מזנק לידני (מזניק את הידני לידי) ומקליד. יש כל הזמן פנינים, בעיקר בשיעור של סוסאנה. זה לא שבשיעורי הפורום בבית השחמט אלא להערכתי, משהו במרחב שסוסאנה משאירה מאפשר למילים להדהד. הפעם יאיר מדבר, מסכם את פרק 10 וסוסאנה תמשיך הלאה. כמובן שהם לא יספיקו אבל מה זה משנה. יאיר מדבר על הפאלוס הנמוג. זה שם נהדר אני כבר רואה עצמי מספר לקירגיזית עליו ואת תגובתה, סיפור שלם נבנה הפאלוס עושה עבודתו הדמיונית כראוי והוא מייצר לי פנטזיה. יאיר חוזר לדבר על המועקה שהיא וודאות ללא אובייקט וכמוה גם האורגזמה שהיא סיפוק התביעה למוות. סוסאנה מוסיפה שמבין המועקות היא הכי מוצלחת שם האחד מתאחד עם האחד המוחלט במקום של ההתענגות. הקירגיזית הגיעה ברביעי והיה נהדר. היא עישנה לראשונה איתי. זה היה קטע מצחיק כי נתתי לה להוריד ראש בלי שום הנחיות מרוב שהייתי בטוח שכבר עברנו את הנושא. טוב, אז מסתבר שלא. היא התכופפה וכך נשארה איזה עשרים דקות כשאני רוכב עליה מאחורה. בסוף היא כבר ביקשה לעבור למיטה. הבטתי בה בתימהון, את מבקשת? היא אשכרא התנצלה שהיא רוצה לזוז כאילו מה? כשהיא ביקשה מים כי היא לא יכולה לזוז מהמיטה הבנתי שאנחנו במסלול תעופה. אחר הצהריים הלכתי למשמרת בפיצה. [לא ידעתי את מה שיודע בזמן כתיבת שורות אלו שהיא תהיה אחת מהמשמרות האחרונות, זה בקטע של גילוי נאות ולספר שיש לי מזל שלפחות יש לי את היכולת לחבור לאנשים באותו משהו שהם מבינים] להגיע למשמרת של ליושה זה מאוד נחמד כיוון שהוא בדיוק הפיציולו שממנו אפשר ללמוד. עוד לא שאלתי את ליושה בן כמה הוא אבל להערכתי הוא בסוף שנות ה-20 תחילת ה-30. גבוה, מראה שיכול להטעות כי הוא לא כחוש כפי שנדמה מפניו וכשמביטים על רגליו שמציצות ממכנסי השלוש-רבעי נוכחים שהוא למעשה חסון. יש לו פגם קל בדיבור והוא יותר לוחש ממדבר. אני מכנה אותו "הלוחש לפיצה" צריך להתאמץ להקשיב לו. נדמה לי שהוא אבא טרי. יש לו ניסיון של שנים עם בצק ואפשר ללמוד ממנו המון, אם מוכנים. לא כל העובדים שם מוכנים, לכל אחד יש את הסגנון שלו. באופן טבעי אני מתחבר לאוטוריטה הכי גבוה. כבר מהמשמרת הראשונה שעבדתי איתו רואים את ההבדל; הצורה שבה הוא פותח את הבצק שהיה בהקפאה, לא סתם מניח שתיים שלוש שקיות גדולות של כדורי הבצק שיפשירו אלא פורש אותם לרוחב ואורך משטח העבודה. הדבר הראשון שליושה אמר לי הוא לשמור על עיגול ואחרי זה הוא המליץ ללמוד לעבוד עם מכונת השטחת הבצק. ידעתי שהוא צודק כי כל מי שמתחיל בורח מהמכונה ומתחיל בסיבובי הבצק. העבודה עם המכונה מכריחה את הפיציולו להתמודד עם מראה כואבת. אחרי זה הוא נותן לי שלושה עיגולי בצק ויאללה להתאמן, להתאמן ולהתאמן. ליושה מורח על ממרח בזיליקום על החלק העבה בהיקף החיצוני של הבצק הפרוש. הוא מצליח ליצור חלק עבה ורחב במיוחד כיוון שהוא פורש את הבצק גדול מאוד, פרישה שנובעת מההשטחה במכונה ולא מהסיבוב באוויר כפי שאפשר היה לחשוב. הסיבוב באוויר זה בשביל הכייף הפרטי וקצת דאווין ללקוחות. אחרי זה הוא מרכיב קומבינות משונות איך שבא לו, הרבה לפי צבע בכלל, שזה נחמד וטעים.

1. קאטה – עבודה עם נרי, מגלה תנועות שדילגתי 2.- ספרות עברית – כלום 3. ספרות מתורגמת – תום וולף/ מבחן חומצת קול-אייד חשמלי, המסע נגמר הם חזרו ללה-הונדה 4. עיון – לא 5. קומיקס – עולם הקסם: הכינוס חוברת מיוחדת ליום הקומיקס 6. מדיה – עמק הסיליקון עונה 3, שומר לילה- בינג' וגומר. מדיה ישראלית – לא 8. נגינה- פסנתר, נסי לוקח את חוברת חיפושיות 7. רב מכר – שכתוב פרק א ג5, המשך סיפור מזווית של ויטאלי 8. יזמות- תולעת מאשרת, פתיחת דפים בנמר והרוסים, תולעת וסיפור מתעכבים, הורדתי דחק להעתקה ותחילת עבודה על הצגה לילדים מאת ג'וייס,

לאחר עשר דקות דממה עבר איזה 88כזה וקצת אחריו ראפרית משלנו נתנה בראש.שירתה נקטעה בפתיח לילה של אלבומים שחזר פעמיים שלוש ונבחרה עבורנו קלאסיקה מ1957. גם זה נקטע ושוב דממה. ב- 106 הכול כרגיל אמנות רדיו ומורפיום, ובתחושת העתיד מזהיר אני לתאגיד והתאגיד לי צפיתי בסדרה, עין על המסנג'ר. הקירגיזית עוד פעם עושה צרות. חבל שהיא לא נשארה שם אמרתי לאחיה. אמרת לה? הוא שאל. להבדיל מאחותו אי אפשר לפענח את נקודת המבט שאליה הוא חותר והוא תמיד חותר. איך אני יכול. אתה ידעת שאפשר לחסום אותי רק בצ'אט או משהו כזה כי הנקודה הירוקה פועלת. נראה לי שזה מושגים מהעולם שלכם הוא שילח חץ מפלנטת לינקדין. הוא לא ענה יותר חיכיתי קצת הצעתי חברויות אם כבר אז כבר והפנמתי

ששיחתנו תמה ולא אזכה לעצת אחיתופל שיעוץ עצה שאולי תופר. בבוקר תרגלתי שוב קריאת חשבון בנק. מי שתכנן את החשבון לא הביא בחשבון אותי. בלי שהבנתי עדין מי נגד מי הצליחה מגנטיות השורות הסדורות שיש בקריאה הטכנית לקדם את עניין מדבקת הטסט שעברתי לפני חודש וכסוג של כתיבה מתקנת יצאתי למכונית להדביקה

WAWAבלומבא פרק ב'

Louis Armstrong & Oscar Peterson - Just One Of Those Things

גישת בתלם מסורתית, שלושים יום לפני, זרזה עניינים והנה אנו מתחילים----------:

ככה התחיל הבוקר וזה מאוד משמח אותי. הבלגתי בנימוס על הצהוב המזעזע שהופיע ככה על הירוק, אין לי עדיין פאקן מושג מה כתוב, גוגל טרנסלייט YET NIET בלתרגם תמונות . ילנה, בעלת חנות הספרים בתחנה המרכזית ממש ליד תיאטרון "קרוב" והנהלת המותג עדין מדסקסים את נושא הוויסקי והוודקה (כאילו שאכפת לי אני הרי בסמים) ונראה שהכיוון הוא לתת כל מה שיעזור להפוך את ההקראה למאתגרת יותר