שנת WAWA; קאטהסהפיני.סיבוב שני.עגור; פרק א'
נסיונות ראשונים באיור הקאטה. בעיקר בגלל הקומיקס + אתגר כפייתי לתרגם את תנועות הקאתה ליידיש שהסתיים תודה לאל:) יחסית מהר. אחרי מספר תנועות:
אבסוורציע שטאלונגן, פֿונאַנדערטייל פֿון הימל און ערד, זייַטיקע פֿאַרשליסונג, טריט פֿאָרויס און אַ קוועטש, שפילן אויף אַ גיטאַרע
במבט לאחור רואים איך נקשרו לי שפה ודימוי כתנאי לימוד, אך בכוונה נבחרה דרך שכשלון בה ידוע מראש. אם אני זוכר נכון מה שהוציא אותי מהיידיש היתה העובדה הפשוטה שניר בלאו הכי לא ממש שולט ביידיש
היומנאי שלי הוא על מה שלא אכתוב, על מה שרוצה לכתוב ולא מספיק, ועל גזר-דין האומלל של סדרי עדיפות. וכך, במקום לכתוב על מה שחשוב נורא ובלה בלה אני חוגג הזמנת נעלי הMBT מאמזון (חצי שנה ברשימת הקניות מאז שהקודמות איבדו צלם...לכתוב על נעלי MBT של אבא ששלף אותם מהבוידעם לפני ארבע שנים כשנסעתי לסקי ולמעשה שינה במחי יד את הרגלי הנעלת הספורט? לאאאא...כשהם יגיעו אינשאללה בעזרת אמיר עוד השנה אם כי יש מצב שאפספס תאריך ביקורו בישראל וזין אם אשלם אקסטרא על משלוח מהיר). אחרי הצעד הדרמטי שכרגיל מייצג יותר את יחסי הממשי-דחייני לעולם לא פחות מהבעתי, רצוני ושיקוף קולי הפנימי. גם רשומת השבוע שעבר היא השלמות למה שהתחיל להיכתב לפני שבועיים ונדחה עד לאחר שיירגע מיומבלום עמוס האירועים ואהיה כשיר לברור מה זכאי להיזכר. [אז"ש, אז זהו שלא בנימת קול גיא זוהר] גם השבוע יש מצב שלא אכתוב כדי לא לברור ואמשיך ישר למה שקורה עכשיו. היי יו YO מה קורה עכשיו? אני הולך להכין אוכל. אני אוכל. אני הולך לישון. קמתי. אין מצב לשמוע מוסיקה. אם רק אשמע מוסיקה אסיט את מעט תשומת הלב מהמסך הלבן שמתמלא במשפטים שלי שלי שלי (לא לא למלא את המשפט הבא בשלי שלי שלי שלי, לא להתווכח, לא להתדיין. לייצג? בסדר לייצג אבל עם דיגניטי פור פאבור. סצנה שבה גבר מזמין את רצח זוגתו ומאהבת שלה היא שיעור הבית שקיבלנו בשיעור כתיבה. בבוקר התחלתי שוב לקרוא את הספר של אורין מהתחלה. זה נחמד כי התברר שבאמת אפשר לקרוא אותו שוב ושוב כמו שחשדתי. בפרק סלאש סיפור ראשון שפותח את הספר הוא רב עם חברה שלו לאחר שנודע לו שסצנת הנשיקה שלה שצולמה כמה שעות קודם לסרט סטודנטים שהוא, המספר, סידר לה לשחק, גלשה לריאליזם מעורר קנאה. לסיפור הקנאה הפשוט יש רובד נוסף שבו המספר נזכר כיצד הימם את תלמידי כיתת הספרות בהקריאו להם סיפור קצר של ג'ון צ'יבר על סופר מזדקן שמתאר ביובש חד את מעלליה המיניים של זוגתו הצעירה. לא זה לא תירוץ לא לעשות את המטלה, כבר לא זקוק לתירוצים, אני בפאקנביונדתירוצימסטייט. בכלל גיליתי במסגרת תובנות השבוע שלא קיימת אצלי שום השתדלות ללמוד ולדעת באמת. זאת אומרת שכבר מגיל מאוד מוקדם היציאה ללימודים לא היתה קשורה לידע שאצבור. הבנתי את זה כשהשוויתי את הרגלי הלימוד שלי במרכז הישראלי, בשיעור הכתיבה, בלימודי לאקאן, שפינוזה והנגינה. בכולם, העדיפות האנרגטית שלי היא א-עצם הבחירה, ב-עצם ההגעה ג- השאר. כנראה שהפעם היחידה שבא הגעתי לבית ספר כדי ללמוד ולא רק כדי לתפוס מקום היתה כשלמדתי בסלע וזה קרה כי הייתי אמור ללמוד עבור תעודה. זאת אומרת היתה מטרה מסוימת, לקבל תעודה כמו בבית ספר היסודי והתיכון ודווקא אז התעקשתי לסבך עניינים, למוד כדי לדעת, להבין, לא לפחד משפת הטכנולוגיה וכו'. המטלות בשיעור כתיבה לוחצות על נקודה כואבת: זה לא שאני שונא שיעורי בית ושמכריחים אותי אלא שלא מסוגל לחצות את הרף הרגשי שמונע ממני לבצע אותן למרות הידיעה הברורה בנחיצותם. נחיצות התרגילים מתערפלת כשרק מציב תהיות/מסננים מולם (לא מסנני סמים. במצב סמים למטלה אין ערך אלא אם מידת העונג שהיא מספקת באותו רגע:) למשל- אם הייתי מסוגל לבצע אותן (את מטלות) לא הייתי כותב את הפאקנחמשמאותמילים האלו שמבטאות הרבה יותר כיומנאי את מי שאני. ולמה להתעסק בג'יפה של רוצח שכיר וגבר אידיוט ובכלל...
לא אמור להתעסק עכשיו בלימוד הקאטה אם כבר, לנגן, לספר כמה כייף היה להחליף דיעות עם עידו על בריאן אינו בארוחת ערב אתמול
חלק ב: תקציר השבוע
קאטה – עובד עם נרי על העגור. נקודת בלבול ראשונה 2.- ספרות עברית – לרגל עבור מקום אחר/אורין מוריס, החיים ומה שלבשתי/שלי גרוס, דורית זילברמן 3. ספרות מתורגמת – סיימתי את תום וולף, 4. עיון – השיח של לאקאן/בנימיני פרק 1 5. קומיקס – סאנדמן ניל גיימן 6. מדיה – טווין פיקס עד פרק שבע, רד למטה/סדרה על הראפ בתחילת דרכו 7. מדיה ישראלית – לא 8. נגינה- פסנתר, 7. רב מכר – איטי ואיטי 8. יזמות- אין גלים, עושה סדר במה שהיה, אוסף חומר מיעל
חלק ג: מהרשת
שקיעה לשבוע חדש ולשפיץ העונג: מסך עם נתונים, מאזין לקול הקראות של ישויות דיגיטליות מוסיף מראי מקום, ציטוטים והערות מהספר, מסדר את הבית, מצלצל להחליף חוויות. מזל שפוטרתי, רק זה חסר לי שהייתי פאקנצריך להכנס הערב למשמרת. במקום לחץ יש לי את כל הנוחות לצפות בפעם הרביעית בפרק הראשון של טווין פיקס. הטבת שיטת לינצ'לו'ק, צפייה חלומית, ער לסירוגין, שניות ספורות לאחר שנפקחות ואני במרחב מוגן; בעיצומה של קריאת טארוט או אצל ברטה . וואללה, הפעם הפרק חלף ללא עצימת עין. הדופלנגר ואני התנועענו על הערסל במנחי יוגה אווירית שהייתי בערנות שיא. אתנחתא קטנה לפני פרק 2 פעם 1, קצפת ופפאיה עם קצת קוניאק, מוודא חלימה K.Sefini2nd# פרק א'
Ouzo Bazooka - It's real - SIMOOM (2016) psychedelic fuzz rock from Israel
סירבתי להאמין ליומן שלא תהיה היום זריקת לאקאן ונזכרתי שבעצם שיעור אחרון היה שבוע שעבר. בכל אופן קיוויתי וצלצלתי למזכירת הרשת לוודא. לאחר האישור שנגמרה שנת הלימודים למקרה שלא שמתי לב התחלף מצב הרוח לחדווה שלא אצטרך לזוז מהבית עד לאימון הערב. הים עלה אך אני פה עם רבמכר שממאן להיכתב אלא בקצב שלו ועבודת מיון קטעי הוידיאו שצולמו ביומבלום, הורדה לזיכרון והוספת תיאורים. נגמרה ההפקה נגמרה הפסיכוזה אפשר לחזור לנוירוזה. פס הקול של הצהריים היה בריאן אינו. התחלתי מהשניים הראשונים של רוקסי מיוסיק ולהנה באים מנועי-סילון חמים. אחר כך צפיתי בלונדון וקירשנבאום בלי שניהם, סימן של נורמאליות, של לא צריך מהבית. באימון חטפתי אגרוף במפתח הלב ממישהו שעצבנתי אותו. אני אוהב את שניות ההלם שבהן נוצרת הלימה בין הגוף שמתקפל והפנים שמשדרות הכול בסדר שום דבר לא קרה, מכה קלה בכנף ויאללה אפ אפ להישיר מבט, לחייך. בבית חיכה לי מסר מהקירגיזית שהתלהבה מפרץ הקנאה שלי. היא הודתה שהיא חשבה שאהיה דג קר כמו כל הנערים שהסתובבה איתם בפנימיות באנגליה ושוויץ, ועדין מה שקורה בינה למורה זה עניינה. מתי את באה? טוב הבנו. יאללה טווין פיקס. שלום #WAWA K.Sefini2nd# #עגורכסוף פרק א' #
יש תמונה
http://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx/?pid=8252
