קאטהסהפיני סבוב שני. קוף; פרק ז'

הספר "מילים ודברים" משתק אותי. הנקודה העלומה שאליה מכוונים דבריו, מושכת אותי כמערבולת, מייצרת הבנה ואילמות כאחד. החפירה זורקת אותי לבלוג של פיטר פלטשר סוכן נדל"ן ופילוסוף חובב מאוסטרליה שנותן לי נקודה להיאחז בה. הוא מחבר בין עניינו של פוקו בוידויים כטקס לבלוג כתא וידוי וכתיבת בלוג למעשה וידוי מטהרת, משחררת ומגרה מספיק כדי למצוא סיבה לחזור שוב לתא הוידוי. הבלוגר הוא החיה המודה וההודאה שאנחנו מחלצים מתוך עצמנו נדמית לנו כאיזה יהלום נפלא, וכלל לא משנה אם, כמו במקרה של בלוגרית לא-נקראת, הכותבת והקוראת היא היחידה שמבחינה בנצנוצי גביש הפחמן הטהור. ברור לי, לפחות לצרכים מתודיים של הכרת עצמי, שלהתעמקות בפוקו יומיים ורבע לאחר גמר סיום לימודי לאקאן יש איזה סיבה מערכתית. זה לא סיפוק רצון לגיבוש מלא של תפיסה אנטי-הומניסטית, חידוד הפוסט פוסט מודרניזם שכזה כי לעולם אגלוש בגלי אופטימיות נאורה גם כשאלך לחוף של אנטי הומניסטים. אני חושד בקטע הזה של מיון והגדרות כדרך להביט על ההיסטוריה של הידע. כאילו מראש רגשית אני בונה את הצידוקים לכישלון, כאילו שלעובדה שניסיון מיון וסידור תנועות הקאטה שייך לעולם ישן שכבר לא קיים (זה שהתקיים בו קשר ישיר בין "מילים" ו"דברים" וגרם לשניהם להיות זהים, דומים ובני החלפה) וקשור באיזו צורה מופרכת לאותן [ייצוגי] 21 התנועות שמרכיבות את הרבע הראשון של הקאתה ושסופאקאנסוף הצלחתי למקד. עמידת מוצא/הפרדת ארץ שמיים/סביבון/לו/צ'י/מרפקים לפיפה ימין/צאי/פאנג/לו/צ'י/גלגל האן/צליפת שוט בודד/פתיחה תפיסה/סבסוב פרחים בקנה/עגורה בצריח/שלח זרוע ימין הברש ברך שמאל/שלושה צעדים קדימה/פיפה שמאל/זה שעולה וזה שיורד/ ימין לבטן דלתות מסתובבות/ סגירת חתול ידיים מוצלבות.

כאילו יש פה מאבק עקרוני שהפך לאישי ומתפוצץ אצלי עכשיו. שיח הגוף, שיח תנועות טאי-צ'י, שיח אומנויות מלחמה, שיח גופנפש, שיח ניו-אייג'. לעומת הקושי בלימוד נגינה שנראה לי מהלך תקין של עניינים ושניתן במקרה הטוב לצמצמו בעזרת תרגול חוזר ונשנה אך לעולם לא להתגבר עליו, במקרה של שיח תנועות גוף ברור לי (מתוך הזדהות פסיכוטית שלא קשורה במלואה למציאות) שעלי היה ללמוד את זה כבר אתמול. שהקושי לזכור את רצף התנועות למשל (לא את ביצוען) יכול להיות מוסבר גם ככישוף שהוטל עלי על ידי רוחו של ברוס לי למשל. למה? כי מדובר בניסיון חדש? כי סודות תנועות גוף שהועברו ממורה לתלמיד בצורה הכי אישית פתאום יעברו דרך מילים ודמויות תלת-מימד, כי יש בעיה עם אי-המשכיות והרעיון שיש קרעים וקפיצות ברצף שיח שרעיונות ודרכים לארגון ידע משתנים. במקום לתרגל שוב ושוב אני מעדיף לנסח שיטה, לחלץ סדירות, לא לפרשן אלא לבחון איך ואיזה תנועה הוגדרה ונוסחה, מדוע מתוך שלל אפשרויות דיבור ודוברים נאמרים בפועל היגדים מצומצמים על ידי מספר דוברים די מצומצם, מהן האילוצים והכללים שמופעלים על שיח אומנויות הלחימה. הניתוח של מערכת הכללים הלא כתובה שמייצרת מבע המוסמך כפי שהוא מופיע בהיסטוריית השיח המודפס מגלה כצפוי שכללי שיח תקפים גם לפה: תצורת השיח מעגנת ומצדיקה באמצעות חוקים שתובעים התייחסות לעובדות מסוימות, מתעלמים מעובדות אחרות, מגדירים מומחיות באמצעות כללים המכתיבים מי רשאי לדבר או לכתוב אמת ומבססת מדעיות באמצעות כללים שקובעים את הצורה שעל רעיונות ותיאוריות

ללבוש כדי להתקבל כאמת.

רבע שני

22

נמרה בהר

4-5

עקב ימין נשלחת אחורה, אצבעות ימין 4-5 אגן מסתובב, אצבעות כ"ר שמאל 4-5 זרוע שמאל ג2 לשעה 4-5. זרוע ימין יורדת ועולה ל ג-2. כפות ידיים מסתובבות מגב לכריות לפנים.

23

פינג פונג

שלח זרוע ימין לשעה 10-11, הברש ברך שמאל עם זרוע שמאל,

סובב כפות ידיים בג2, משקל על רגל שמאל, עקב רגל ימין ל 4-5 אגן מסתובב אצבעות כ"ר ימין ל 4-5 ,שלח זרוע שמאל קדימה הברש ברך ימין עם יד ימין. כף יד מתהפכת מגב לכרית לפנים בג2

10-11, 4-5

24

פיפה ימין [פ' 2

4-5

25-29

צאי, פאנג לו צ'י אן [סדרה 2

4-5

30

צליפת שוט בודד [פ' 2

10-11

31

אגרוף ימין תחת מרפק שמאל

העברת משקל לשמאל. תיקון עם רגל ימין ל-3. עמידת חתול שמאל. אגרוף ימין תחת מרפק שמאל

9

ב. סיכום שבועי

1. קאטה – מתרגל פעמיים בבית, מעט מדי 2.- ספרות עברית – הבא להבא- חוברת מס' 3. ספרות מתורגמת – לא 4. עיון – המילים והדברים/ מישל פוקו פרק ז' קומיקס – לא 6. מדיה- לוך, פרק 1, מסיבת נקניקיות 7. מדיה ישראלית - לא 8. נגינה- פסנתר רגיל 7. רב מכר – מתחיל פרקים ראשונים ברבע ראשון, משכתב פתיח. יזמות- פגישה יום שישי עם יואב לגבי התנהלות כלכלית,נסיעה לאשקלון לחפש דירה

ג. יומנאי רשת

סם שפרד וז'אן מורו נכנסו לפנטאון שלי באותה שנה. 1978. שביעית. עברנו לחיפה, סופסוף סינמטק מרחק הליכה. סידרתי לי קומבינה לנסוע לתל-אביב פעמיים בשבוע שזה אומר איזה 16 שעות כולל נסיעות של העיקר להתרחק מהבית ובית-ספר. "ימים ברקיע", סרטו השני של טראנס מאליק יצא באותה שנה. למאליק כבר היה מוניטין של סלינג'ר כמתבודד גאון. שפרד שיחק חוואי עשיר גוסס שמתאהב בחברה של ריצ'ארד גיר. מסתיים רע. ההתלהבות ממנו ומהסרט גאתה כשהתברר שהוא כתב את התסריט ל Zabriskie Point [אנטוניוני במאי עם מוסיקה של פינק פלויד] ושהוא חבר של בוב דילן. חברותו לדילן זיכתה אותו לכבוד הגדול ביותר שיכולנו דב ואני, שניים מחמשת חברי חוג הקולנוע של הסינמטק, להעניק אז למושאי הערצתנו: לגנוב עבורו ועבורנו שני עותקים של כרזת ימים ברקיע ממשרדי הסינמטק ולתלות על קיר החדר (לצד צ'אפלין וזהות גנובה:) בצבא שוב הופיע שפרד והפעם כצ'אק ייגר מהדבר האמיתי. מאז, לא משנה איזה תפקיד הוא נשאר לי צ'אק פאקן הדבר האמיתי, זה שמעדיף להישאר טייס ניסוי עצמאי במאבק אישי מול מחסום מהירות הקול, ולא להיות אדם-קוף-ניסוי בשירות תוכנית החלל האמריקנית להבדיל מצ'אק שתמיד שידר מציאות קשוחה בסרטיו ומחזותיו נקשרה אצלי ז'אן מורו לפנטזיה. ראיתי אותה צעירה בגל החדש הצרפתי ובוגרת מתוחכמת בעבודות העכשוויות מאותה שנה: הטייקון האחרון (עיבוד של קאזאן והרולד פינטר לספר של סקוט פיצג'רלד עם רוברט דה-נירו) ומר קליין (של גוז'ף לוסי עם אלן דילון). הסינמטק נחלק בין חובבי סרטים צרפתיים,איטלקיים, שוודים, יפנים ואמריקנים. אני הייתי באיטלקים, יפנים ושוודים. מספר שנים מאוחר התחלתי ללמוד אצל Barbara Leamingשהשלימה באותה תקופה כתיבת ביוגרפיה של Orson Welles,שנפטר שנה קודם. היא נהגה לנסוע אליו מדי חודש לראיין אותו לצורך הספר וולס נכח בכל חיותו בשיעורים שלה גם כשלימדה על קומדיה (כן וולס כתב את התסריט למר וורדו של צ'אפלין) או על התמחות אחרת שלה-ריאליזים בקולנוע הסובייטי. ושוב מורו. היא עבדה עם וולס בשלשה סרטים, המשפט, צלצול פעמונים בחצות וסיפור אינסופי. בת לאב צרפתי ואם אנגליה עבדה מורו עם כל הגדולים ועשתה הכול כדי לעבוד עם וולס, שנהג לעבוד עם חברים שקיבלו בהבנה עיכובים בתשלום משכורתם. סיפור אינסופי, עיבוד לסיפור של איזק דינסן, צולם למעשה בביתו של וולס במדריד. ברברה לא אהבה את מורו והעלימה אותה מהביוגרפיה של וולס כמעט לגמרי. פתאום מצאתי עצמי בצד שלה. לא הצלחתי להבין מדוע ולא העזתי לנסח את השאלה במישרין. ההסבר הטבעי קנאת נשים נשמע לי מופרך אבל אולי היה במורו משהו אינטלקטואלי מאיים, אירופאי מדי. ברברה אהבה כוכבות על אמריקניות וגברים שאוהבים לספר סיפורי הרפתקאות. היא כתבה ביוגרפיות על מרלין מונרו, ריטה היוורת', אשתו השנייה של וולס וג'קי קנדי. ב"סיפור אינסופי" שמבוסס על סיפור של איסק דינסן ומורו גילמה אשה שצריכה לפתות דייג היה צריך וולס להימלט מבית מלון באישון לילה כיוון שהמפיק, שהתגלה כפושט-רגל, רשם על שמו את הוצאות המלון.

אימון של ראשון כיתתנו שוב ושוב את הרבע קאטה בהילוך איטי במיוחד. מהרגליים הרועדות קיבלתי תובנות מופלאות למוח על סדר ושיטה שחיבר לי את כל מה שקורה לי. היה כל כך טוב בתיאוריה ובתנוחה שהחלקתי כאילו כלום לבלגן בדירה. אופפפ... בלגן. מסתער על הכלים, לא כתיבה, כלים, כתיבה, כלים, כתיבה. זה מאוד נוח לעשות תחרות כתיבת ספרים עם אוריין. גאווה מונעת ממני למשוך את רבמכר 14 שנים, לולא היא לנצח אני באורגיה עם מקלדת ומסך. דבר ראשון להוריד משחקי הכס פרק 1 לשנה החדשה enough praised be #קאטהסהפיני.קוף פרק ז'

Ifriqiyya Electrique - Stombali

Brett Ashley תחשוב כמה היית מספיק לכתוב אם היה לך מדיח.

Vardhan Le Zuz יש לי, אין לי מושג למה השתמשתי בו רק פעם אחת, נהייתי רחצנאולדטיימר

נסה. אולי ימצא חן בעינייך.

Vardhan Le Zuz משהו לא נוח לי שם. מאוד אהבתי אותו בתקופת הזוגיות כשתמי שנאה אותו. עכשיו שנותר לי לשנוא אותו לבד, חוששני שבלבלתי אותו רגשית...אולי זה מדיחה בעצם ואני מונע ממנה אהבתי, אופפפפ הסתבכתי שוב

Brett Ashley כן, אתה צריך לדאוג שהמדיח לא ייפגע. זה מה שחשוב.

מדיח לדבר עבירה. (הכל כל כך יחסי בחיים. כמה רצית אותו אז. טוב, אז הוא היה צריך להחליף אותך ברחיצת כלים. עכשיו אין לך תחליף. השתדרגת. )

תחשבי כמה הוא היה מספיק לכתוב אם הכל היה חד פעמי

Brett Ashley (בינינו? אני חושבת שההספק לא היה משתנה. נראה לי שכשהכתיבה בוערת הוא יודע להשליך את הכלים הצדה משל היה תייר מבוסם בטברנה יוונית. אבל אני לטובת המדיח בכל הסיפור הזה אז אני לא מגלה לו מה אני באמת חושבת). Like · Reply · 2 · July 30 at 10:40pm

תחלס גיליתי את הנאת ההסחה ברחיצת כלים, אבל כשיש הסחות הרבה יותר טובות ואז יש את הקטע של הריח

Vardhan Le Zuz Tamara Pratt הייתי בטוח שגיליתי חבר לנצח אגב, Ayala Netzer *מפגר

Vardhan Le Zuz praised be