סופשנחת
Vardhan Le Zuz is reading A Wizard of Earthsea.
כזה עונג מתפשט שבדרך להושיט יד לספר מושיט הספר עצמו ומיד מנג'מנט קונטרול איפה בולעים אותו הכי קרוב שאפשר. זה פעם, היום משקפיים וכו' ונשארת התרגשות נטו. הפעם זה היא. הכותלי של נל זינק העיף את התיאורמה של התוכי המעצבן שנדבק לי למדף. אז קראתי שאורסולה לה-גווין מתה ונותר הקשר המתבקש בינן. עובדתית היתה זאת אורסולה לה-גווין שניתצה עבורי חומה ביני לבין מד"ב ופנטזיה שנבנתה משנים של ניסיונות כושלים להבין מה לעזאזל הקטע. טרילוגיית ים-אדמה שלה אפשרה לי. בנימה רכה היא משכה אותי פנימה לסוגה דרך דוני שלמד מדודתו הידעונית חרוזי קסם, לחשים פשוטים לזמן חיות, ומצא עצמו במרכז בלגן קוסמי. עם השנים גיליתי יותר עליה ויצירתה, הרשת הביאה אותה כמו סבתא חכמה וממש לא מכשפופה, מישהי שמה זה מזל להתחנך אצלה #סופשנחת
Ursula Le Guin discusses Earthsea
השבעת תשוקה לספר אומנם איבדה מתכיפותה ונהייתה יקרת ערך אך סגנון קריאה איטית ונשנית שצץ בעשור קריאת "בעקבות הזמן האבוד"פתר אופקים חדשים למערכות יחסים עם ספר שנוגע עמוק. הכותלי מאוד נוח בהיבט הזה, והוא קצר. עד כה בכל היבט אחר הוא לא נוח. ואני לא יודע אם הייתי מרגיש יותר בנוח לו הייתי אשה קוראת. משלושת הדמויות המרכזיות אני מעדיף את רודולף דורוטי, כותלי שאימץ סטיבן, צפר בסתר ובעלה של טיפאני המספרת. ככה טיפאני מתארת את בחירת בעלה לברוח לציפורים (האנגלית זה בגלל שככה הגיע אלי, יצא בתרגום מיכל שליו בהוצאת לוקוס) בזמנו הפנוי מימוש פנטזיה מרי פופינסית #סופשנחת The birds were Stephen’s intimate sphere. He didn’t have to be cool or funny or even appetizing about them. “Breeding and feeding,” Stephen called their lifestyle, making them sound like sex-obsessed gluttons (that is, human beings) instead of the light-as-air seasonal orgiasts they were in reality—ludicrously tragic animals always fleeing the slightest hint of bad weather in a panic, yelling for months on end to defend territories the size of a handball court, having brief, nerdy sex and laying clutch after clutch of eggs for predators, taking helpless wrong turns that led them to freeze to death, drown, starve, or be cornered by hunters on frozen lakes, too tired to move.
Feed The Birds - Mary Poppins (Julie Andrews)
Vardhan Le Zuz is with נימה ונמרוד בן-יעקב at פאסטל Pastel.
ארבע דקות לפני שייבבתי, במיוחד לחברימ שלה בסדר בסדר תייבשו אותנו, מגיע לך שלא הבאתי מתנה, הם הגיעו #סופשנחת
רעות בן-יעקב is with Nur Ben Ya'akov and 3 others at פאסטל Pastel.
חוגגים ימי הולדת חשובים
Vardhan Le Zuz added 5 new photos — celebrating a birthday with Nur Ben Ya'akov and 3 others at פאסטל Pastel.
בעקבות הסערה החליפה אמא את המסעדה למקום עם חניה מקורה, אליטה תל אביבית ואוכל נפלא. חולדאי בא לומר שלום, לא שהוא מכיר אישית אלא כי היינו במעבר ויש לו חוש ריח למפא"י. למעשה, סיפר אבא, אבא של חולדאי היה מורה של אחיו בני שנשלח בגיל שמונה לאחר מות אמם לקיבוץ חולדה. נשמתי לרווחה שהתעכבתי מלשחרר את רובין למה הוא מסוגל היה לשלוח לי פקח. היו ברכות, מתנות, בדיחות ואף לא מריבה אחת. הזמנתי ברווז בהשראת "הכתלי"/נל זינק שרעות סידרה לי ליומולדתה, ומה שכבר הספקתי ללמוד ממנו על הרגלי אכילת ציפורים של צפרים. אבא נתן נאום מצוין בהרמת הכוס, הזכיר שביום הולדת ה-60 שלהם לא היה להם הורים והמתנה הכי גדולה שקיבלו היה את הנכד (עומר שבקמבודיה או ויטנאם) וגילה לנו לראשונה שהוא ממש אבל ממש לא מקנא בצעירים של היום ואין לו מושג מה נכון. זה היה נחמד. היו מספר פעמים ששניהם, אמאבא, דיברו כהרגלם זה לתוך זה, משלימים מידע על משהו שהם התלהבו ממנו לאחרונה (נגיד קונצרט של אסתרית בצלן שנגמר קצת מוקדם) ופתאום פטפוטם היה כזה טווידל די טווידל דאם גם כמו בהכותלי. היתה פעם שעדו ניסה לומר לי משהו, רציני כזה על לינגוויסטיקה (כבר יש לו קשרים ומחשבות בכיוון) אבל הפסקתי אותו כי אני בעצם פרחה שלא בא לה מילים מסובכות והנחתי לעצמי לעוף עם ציוצי סיפורם שהתפתל והתפצל ואיבד כל משמעות קונקרטית בדיוק כמו שאני אוהב #סופשנחת
