ז מדריך קארבר; פרק ד'

15:16

זהו, יש מצב שהגעתי לשלב הקריסה מול המחשב. פותח בקבוק כדי לא למצוא את עצמי מנסה שוב להרכיב את הארון בחדר הדרומי [חדרומי] כמה סידורים היו לנו כמה כמה, היה לנו [למה לנו} למהכמה] טאטוא לפחות פעמיים להלן טאטוא'אים, זינוק בעקומת סידור החדר הצפוני [חדצפון]. סידרתי את 30 הספרים ששרדו, וחזרו מהנסיעה לאודם, היתר רבים וטובים עברו לרשות הכלל בספריית האכסניה. פעמיים כביסה, ניקוי משטח תליית כביסה, מתיחת חבל על מתקן כביסה [ניסיון 1 לייצב את המתקן נכשל ומקל ישן ללא המטאטא נפל מהרווחים לי שמונה קומות למטה, היה לי מספיק זמן לעקוב אחריו בעיניים ולהתפלל אלוהים פליז פליז שיהיה אף אחד למטה]. אגוזי חוזר. אני בא והולך עם הפייס והארץ. מה שמחזיר אותי זה ניסיון כושל לכתוב תגובה לתגובה על צעקה משרונה [גם שפעת גם הבן שלי מת אבל מה השמש זורחת והשמיים כחולים חצי הכוס המלאה עאלק [למחוק שם] אחרי שמאבדים ילד, אין בכלל כוס... לאט לאט נאחזים בשאריות השלד שנותר מהשריפה ובונים משהו אחר, לא טוב יותר או רע יותר, פשוט אחר. [למחוק שם] אין שלד. אין דבר מה שקורה לי זה טרנספורמציה [למחוק שם] יקרה... כן...] כתבתי: יש כוס. היא חלולה וכך תישאר. יש שמש שמיים שפעת. מפה התחלתי להתלבט:.. וזכות צעקה... עם ובלי כוס עראק. אין לי את האנרגיה להיכנס לכאב של אחר/ת. דש בכאב שלי. זוהר איבדה ילד בלידה. קוראים לזה לידה שקטה. האוצ'. היא כותבת בקיר, נשים שחוו את החוויה כותבות לה, אני שונא וקורא. כותב לגיאן, שולח לו פינג, מזמין אותו לכתוב משהו לשנת הכלב. הוא פונג [מייד] בלה בלה לא בא לי לחזור על זה, שולח פינג. תקשורת ממשיכה בדמיוני. בסדר. מה שחשוב זה להמשיך. אני ממשיך לתפור את הבהב. השיעור עם נירה היה נהדר, הפגישה אחר כך הרבה יותר בעייתית. היא טחנה אותי על גניבת דעת וצילום גרוע. ללא ספק חטא הצילום הגרוע היה הגדול בעיניה. גניבת דעת זה משהו שהזדחל אצלה עם השנים, נפוץ בקרב ותיקים שחיים בתחושה שה!צעירים משתלטים על שטחי המחייה ואף לא מותירים להם את נחמת התהילה. הסחה: שם את סופשנחת בבלוג, הסחה: ניסוי 1 להוסיף לרשימת הצ'ק אין בפארק את מתחם גופנפש בפארק. אולי לדבר עם פייסוש. הסחה: יצאה שבת ואני מתכתב עם אדוארדו לגבי אימון של מרק בגן הורדים (שנקרא גם הגן היפני. ביפן חוגגים את השנה הסינית?). הנה בשידור חי לעצמי קורה מה שחשתי. הוא לא יכול להגיע לתל אביב. ברור, מישהו משלם לו, ובלאו הכי כמה קופסאות תה ימכור בקפה. (זמני תגובה מגלים דפוסים קבועים ושורה נעלם לי כבר מחמישי). ההקלה הו ההקלה על שאין בעיה לשחרר אותו לדרכו, או אם ירצה לערוך טקס תה במקום אחר ובכלל. הסיפור עם שורה היה בראש שלי בכתיבת הפוסט על הגמל שנקשר כראוי וטבע בצונאמי. לא הצלחתי להבין על עצמי מי הגמל בתוכי. שורה הוא בטח לא הגמל ונקשר לרעיון בשלב הבעבוע. יאללה ההסחה הבאה פליז פליז. עושה רשימת ספרים לפי הוצאות. דווקא יש רשימה לא רעה שאוכל לשלוח ולא לקבל תשובות. יא' אללה איזה פסימי למה? למה למה. רות עפרוני מספרת על נהג ההובלות של זב"מ....היי אתה יש לי בזב"מ לפחות 14 ספרי סיפורת. לא מחשיב ספרי עיון כי עוד לא עשיתי רשימה ואולי...מאוחר מדי, מאוחר, לא נורא. לפחות לא נעשה נזקים יותר מדי ואולי. שיט, רק המחשבות האלו ויש נפילת חשמל בכל הבניין, המחשב מתאושש ללא פגע, רק המסך הבהב. ממממ....הנה הנה אני שומר, שומר, וממשיך

על הכותלי

על קארבר

על לנבוח לשנת הכלב

ב. יומנאיראפ

1. קאטה – בשיעור 2. קארבר –כל בוקר בקטנה, ערב כן/לא 3. ים – לא. 4. ספרות עברית – לא 5. בדיוני מתורגם – הכותלי/נל קינז [גמרתי], גני עדן מלאכותיים/בודלר, ג'ק קארבר/ "אולי תרקדו" השוואת גרסאות מקבצי סיפורים "מתחילים" ו"על מה אנחנו מדברים שאנחנו מדברים על אהבה" 6. בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – סאנדמן 9. מדיה- סדרה מד"ב ALTERED CARBON. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- לא 12. רב מכר – נחצב 13. יזמות- גל אובססיה, טוב כתבתי על זה

ג. יומנאירשת

תראי מה זה אמרתי לה כאילו תחלס בקושי עמד לי הזין כל הסשן. כן, אבל אתה לא, עזבי עזבי עצרתי אותה. בואי נעזוב אותך. אותך מכירים שמכל חבל תעשי באנג'י לאורגזמה. הנקודה היא. הנקודה היא קישרתי יותר מאוחר שזה מצב הבלוג שגם שם לא פאקן מתרוממת יריעה גרפית. וממש את לא רוצה לדעת מצב הטקסט... בוא בוא תעלה עלי. אין לי כוח. אתה כזה עצלן. מה אני אעשה ירוק בכמות מוריד בכביסה והסקי עם הבננה סחט.. בואי נתכפתר, העיר שיהיה לי קצת מזרון. תגיד, מה שאני מרגישה זה מה שאני מרגישה? כנראה שכן. מתי היא נכנסה לפה? כשהיית עסוקה בלהנאות. אחרי שהשארתי אותה לבד בסקי היא זהו, על המיטה היא לא מוותרת. יש לה לשון נעימה. נכון. ז מדריך לקארבר פרק ד'

שני פלג - שבע שניות

בפעם הראשונה קרא לי מישהו סבא. זה קרה בדרכי למשמרת אחה"צ בספרייה, דווקא היה נחמד והצחיק אותי. חשבתי שהוא מתבלבל בגלל הזקן וזיפים לבנים ואז נזכרתי שזה עתה סיימתי אמבטיה והתגלחתי ושכייף לו שיש לו בראש סבא כמוני בעוד שאצלי בראש סבא צמוק ולא נעים. הספרייה היתה מלאה. עמדות המחשב היו מאוישות בראשים גדולים למעט מספר חורים מנוקדים שבהם אין עכבר או מקלדת. אני קולט מחשב עם שני עכברים וזוחל מתחת לשולחן בעקבות החוט האבוד. אחד הקבועים שרצה לוודא שתמיד יהיה לו עכבר פיתל אותו בכוונה לUSB האחורי למנוע ממישהו עם פחות תעוזה ממני לזחול תחת חבורת בנות דתיות. יורד לקחת את אחד מספרי קארבר שיהיה לי בצד להסיח את הדעת. מבחינה ספרותית השבוע כולו בסימן הכותלי/נל קינז. האווירה שיצרה אצלי קריאתו הזכירה לי "חרקים ומלאכים" של א.ס. באייט (שאין בספריה) ואת "אני שומעת את בנות הים שרות" הנפלא משנות ה-70 שנמצא בצינור עם בקושי אלף צפיות. אני משווה בין שתי גרסאות הסיפור "אולי תרקדו" שתירגם משה רון בקבצי הסיפורים "מתחילים" ו"על מה אנחנו מדברים שאנחנו מדברים על אהבה". על מה באמת אני מדבר?. בעצם אני לא ממש כותב על אהבה בארבע ולא בשבע כפי שמזהירות אזהרות דף איי4 מנויילנות מפוזרות בין השולחנות איתחל המחשב את עצמו ומחק הכול. אופפפפפפפפפפפ, פעם שלישית שזה קורה לי. לא לומד להביט דבר ראשון על השעון לזהות אם מדובר בעמדה עצמאית עם זמן משלה... ועוד אחרי כל הזחילה זזזזזזז..........

I've Heard the Mermaids Singing