בלומלה וקארברלה הולכים לים; פרק ו

_____-----=====בעבודה====----_____

המילות נוזלות זאת לתוך זאת, מתקבצות בתצורות משתנות כל הזמן. הפקת יומבלום מכניסה אותי למערבולת בעקבות הזמן שנשכח כדי לצאת ממנה עם הכי פחות פגיעות כשיר למחרת כאילו לא קרה כלום, כאילו שכושלאמאשלג'וייס שוכח אותו כמו ששוכח על מה היה המשפט האחרון בפינגנס ווייק. בפאקנהקדמה. הפעם אני מגיע חמוש. כבר מזהיר את כולם. אפשר לעבור לקול זכר: יוליסס מרתון קריאה הוא משחק.

זה משחק שהוא קצת מרושע ולכן מדי פעם התייחס אליו כזירה, כדי לעדן את הקביעה: מה שעוצר אותך מלהשתתף בקריאה הוא דבוקתך בחיים

למי מיועד המשחק: מי שקרא/ה, רוצה לקרוא, רוצה להרשים מישהו/י, משועמימות

מה צריך לעשות: להקריא במשך 1-10 דק' מהספר יוליסס. קריאתך בכל שפה תהווה חוליה בשרשרת קריאה של הספר יוליסס

איפה? ברשת ובשולחנות קריאה: סיפור פשוט, קפה יאפה, נסיך הקטן, עשן הזמן

ווואוו. מה היה לנו פה. מה היה היה כרגיל מה היה זה העניין בהיה היה. ארוז בסנטימנטי של משה מורד בקול המוסיקה אני חייב להאט כדי לעבד את השיחה עם יעל. דמות האחות בהתנייה הקיבוצית. יעל רוצה להיות בנסיך הקטן ולבוא לבקר בקפה יאפה ואולי סיפור פשוט. היא גם רוצה להגיד לאיתי שיעזוב שטויות ויצטרף לכל היום ולהסתיר את זה שהיא יודעת למה הוא לא יכול. כי הוא מתלבט. טוב שהם לא קוראים אותי אלא בעתיד שירצו להיזכר איך היה יומבלום ה- 114.

זה, קביעת מספור ימי בלום מ- 16 ביוני 1904 במקום לחשב מתי נחגג לראשונה וכמה מרתוני קריאה היו או לא היו הוא דוגמא למשהו שנקבע השנה. מספיק, מתבזבז לי זרע. עם סמכותיות שגדלה מתוך ברירה ואי-ברירה, ומרווח נשימה שנוצר בשנה האחרונה שמאפשר להתייחס לשם המספר של יציר דמיון חסידות ג'וייס, אני מכניס לתוך פאלוס ג'וייס צינורית מילימות ומזריק לתוכו מישחוק גיימפיקציה מגנטיזציה וכהנה הנה לפני שנגמר ומתרחק כדי שיתפוצץ חזרה לעולם כמו קוקה-קולה ומנטוס

זה לא מספיק לי. אני קולט את זה זה זה מזמזם שלא מספיק, לא מספיק שבעתי כתיבה = קריאת קול עצמית כדי להמשיך הלאה לשאר מטלות ועינוגי היום. הם נוזלים זה לזה. אסתרית בלצן מספרת על הקונצ'רטו החמישי של בטהובן שמותג "הקיסר" על ידי המו"לים מחוץ לגרמניה ונשמר לאורך השנים בארצות דוברות אנגלית וצרפתית. היא מחזירה אותי לאתמול בגלים, מנתחת את היצירה לשלוש, הריבוי המינימאלי הכי מהודק והכי ביחד שהוא לא אחד ולא זוג. המשפחה, שש נפשות, נפגשנו ולא באקראי בבית הקולנוע. תמתמ ואני יצאנו מסולו: סיפור מלחמת כוכבים [הזדמנות לתקן ברשומת סופשנחת ולידע כללי עד שאשכח; עד כה התייחסתי לסרט כמלחמת הכוכבים ולא כך. לא זיהיתי את קירה כדארנסי מלכת הדרקונים מ"משחקי הכס" האוצ', בוחן מציאות הכה בי בשרביט תבונה] והמתנו ליד האגם לאמאבא, רעות ועידו שהגיעו לראות סרט אחר. כשהם הגיעו נכנסנו חזרה ללובי ונעמדנו ליד אחד מדוכני האוכל. אמא שאלה אם אני רוצה לאכול. כן בטח אמרתי בזלזול, לא סיפרתי שאכלתי אצל תמי לפני הסרט. אמאבא פצחו בסיפור על המופע של אסתרית בלצן שהם ראו בצהריים. מרותק, הבטתי בהם שוזרים את הסיפור אחד לדברי האחרת. לחוד הם לא יספרו את הסיפור זאת התחושה, שהיותם ביחד מספרים היא הסיפור הגדול בעצם. הוא היה שותק והיא לא היתה אוזרת את מלא הרוח לקחת את הבמה לבד. אבל כשהם ביחד הם היו הם ראו הם אימצו את התובנות שרכשו ועכשיו זה שלהם, לעוס ומוכן להאכלה חוזרת. קלאסיקה במימד אישי, עונה 27 בקונצרט שרתי לך ארצי עם צוות בין-דורי: חנן יובל מדור המייסדים, החזן הראשי לצהל שי אברמסון מדור שלטון, ומאי פיינגולד זוכת "כוכב נולד". אין צ'אנס שאקשיב לקונצרט הזה אבל מרתק אותי להביט בהם מטפסים זה על זה כדי להשמיע לנו, להניק אותנו, לתת לנו מעצמם. אף אחד לא מדבר רק הם. ההצגה שלהם. עידו רוצה להיכנס לקולנוע, רעות מנצלת הזדמנות ומפרידים כרטיסים שיוכלו להיכנס אמאבא מפרידים את הכרטיסים ומן הנימוס נשארים איתנו עוד דקה. אמא שונאת את הפרסומות וטוענת שזה מרעיש לה ואבא כבר לא מביא את מכשיר השמיעה לקולנוע כי זה מסורבל ולא צריך.

ב. יומנאיראפ

1. קאטה – רבע אצל שי, חצי אצל עידו 2. קארבר – בחליפת גלישה עם הסאקוני של הים 3. ים – כל יום כמעט סאפ 4. ספרות עברית – ספר הגברים/ננו שבתאי (המאהב המבוגר), ספר הכפולים/נורית זרחי (מעולה לתור) 5. בדיוני מתורגם – ג'אקומו ג'וייס, הסיפור של שם משפחה החדש/אלנה פרנטה 6. בדיוני, אנגלית במקור- פינגנ'ס וויק – לא מתקדם מעבר להקמה 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- פטריק מלרוז 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- לא 12. רב מכר – מקריא פרקים חדשים, מרום, חאראמוי פרידה ורומאן 13. יזמות- יש התפתחויות או יותר נכון נסגרים דברים

skateboard kids 1993

ג. יומנאירשת

Orian Morris אוהב לומר זה לא קשור וכן קשור בדרך כלל בהתנצלות מבויישת על תסבוכת בכתיבה או קריאה של משהו. עכשיו הוא כותב על ספר חדש של פוליטיקאי. מילא לכתוב אבל לקרוא... עונש מאלוהים. בכל אופן השקת תרגום קובץ המאמרים החדש של וולאס בפתח. אחת המסקנות שעולות מהמאמר של וולאס זה כמה חשוב יושר ואינטגריטי בדיוק בגלל שהוא לחלוטין לא נחוץ בפוליטיקה, מסקנה שממש לא מסכים איתה אבל אורין כן

#בלומלהוקארברלהולכימלים פרק ו

קישור למאמר של וולאס ברולינג סטונס

דחיית ההלוואה מבלנדר הבנק החברתי אחרי בילדאפ של מילוי טפסים וכו' לא הצליחה להעכיר רוחי. איך תעכיר? היום הסתיים בחתירה עם הסאפ לתוך הנשיקה הכתומה באופק וכשהיא שקעה סוג של תפסתי נטפסתי על גלים חזרה לחוף. לפני זה היתה ישיבת ועד. כנציג השוכרים היחידי, למרות היותנו רוב, ביצעתי כיאות את תפקידי כנציג מפא"י וללא החלטה רשמית ובתמיכה גורפת הזזתי החוצה את שלושת העציצים שבתוכם שלושה שיחי פלאסטיק מכוערים שריד עיצובי מראשית ימי הבניין. הוחלט לפתוח כבר את קבוצת הווטסאפ ולשקול לעשות את פגישת הועד הבאה בשעה שמונה כמו בשאר הבניינים הנורמאלים. לפגישה הקדמתי בטעות. חשבתי שהיא בוטלה בגלל המצב ונעלמו הפתקים והייתי בדרך למכונית להביא את המספר של כרטיס האשראי לפאקנבלנדר שסירבו לי, רשעים, עכשיו תוך כדי זה קצת מכעיס. למה לא מגיע לי? דיאנה, ראשת ועד אימתנית צצה לי בלובי והיא אמרה מה פתאום בוטל מישהו הסיר את הפתקים אם היה מבוטל היה פתק מבוטל. מה שנכון נכון. דיברנו על המצב הפוליטי וכמה טוב לגור בקו האש שכל פיצוץ על כיפל'ה ברזל זאת הצהרת תשוקה בין עניים מרודים ובכלל בשביל מה יש ניהול מערכה

#בלומלהוקארברלהולכימלים פרק ו

קישור למיקסקלאוד של ג'לאטו סוכר ותבלינים שידור מס

יופי, לילה, זחיחות עמומה. אופפפפפ כמה זמן לקח להגיע להרפייה. באלוהימה כמה המצב מחרמן אותי. חזרתי בלילה לאשקלון עם תחושה שישקיטו את הפרץ בסערה תקשורתית וחייבים להזדרז למצות כל בום, לא לפספס גיץ בשמיים. האפקטים מחזירים למקלט במלחמת ששת הימים ושיוסקה חצב פתח בבטון שהפריד בין שני המקלטים וכך אפשר היה להעביר אותנו בתוכו. מצב מלחמה שבה את ליבי מהתחלה. אין גן ופעם ראשונה בלי אבא שהיה תקוע איזה חודשיים במילואים כמו מרבית הגברים בבניין חוץ מכמה גלותיים חובשי כיפה ויוסקה שנפצע במלחמת העצמאות. זאת היתה הזדמנות פז של לחוות את אמא במלואה, למלא ולהשקיט בצוות עם רעות את פחדיה, למלא תפקיד המנומס הבן של אחות קופ"ח מהמרפאה שרוב רופאיה גויסו ולא היה פנאי לדברים בטלים. הכול נהיה שקוף במלחמה. מתיישב בעמדה הכי קרובה לספרנית, הספריה פרושה מולי ואני סוקר את מצב היופי: קוסית אתיופית בשורה לפני אחרונה ולבנה ממושקפת בשולחן מאחור. מימיני חולפת ג'ינג'ית במכנסונים קצרים היא מעכסת ושולפת חמודונת שחרחורת, שיער מקורזל בגופיה שחורה וכתף חשופה שעמוד התמיכה הסתיר. שתיהן מתקרבות אלי במשובת נעורים. ממממ....לומר משובת נעורים תודה אלוהימה על הפורנו שיחכה לי כשאחזור בינתיים מתכנס לכאן קאנוני #בלומלהוקארברלהולכימלים פרק ו

J.S.Bach Goldberg Variations BWV 988 on guitar- Aria, Canoni e Aria da Capo Marco Salcito guitar

Vardhan Le Zuz is reading ‎החברה הגאונה‎.

יש משהו כל כך איום בסדרה הזאת ובנדיקט קמברבאנצ' מרגיש כמו אח במשפחה שתודה שלא היה לי שבורח באמצע לנאפולי, סיפור של שם המשפחה החדש/אלנה פרנטה, ומקבל כחיזוקית לקבעונות בריאה את המפגש בין לילה, שמנתקת עצמה מהשכונה ומשקיעה עצמה בבנה הקטן, והגברת אוליביירו, המורה המיתולוגית כנראה בימי חייה האחרונים, זעפנית כתמיד. הגברת אוליביירו לא אוהבת שלילה מתאמצת לקרוא את הספר יוליסס" אז למה את קוראת אותו כי קרא אותו מישהו שהכרתי אבל בעיניו הוא לא מצא חן ובעיניך בעיני כן אל תקראי ספרים שאינך יכולה להבין, זה מזיק לך יש הרבה דברים שמזיקים את לא מרוצה? ככה ככה נועדת לגדולות עשיתי דברים גדולים. התחתנתי ויש לי ילד את זה כולם מסוגלים לעשות אני כמו כולם את טועה לא גבירתי היא שטועה ותמיד טעתה היית ילדה לא מחונכת כילדה ואת לא-מחונכת גם עכשיו אז רואים שבמקרה שלי היא לא היתה מורה טובה אוליביירו הביטה בה בתשומת לב ולילה קראה בפניה את החרדה מפני הטעות..... #בלומלהוקארברלהולכימלים פרק ו