פוסטים אחרונים

קיצשקלוניקס מצויה; פרק י"א-שבילת ישראל 2א

הגעתי כמה דקות לפני שתיים לכפר גלעדי. שומר הישוב הפנה אותי לבית קברות שאיפה שנמצאת אנדרטת הארי השואג. שכחתי שזה בבית קברות. בינתיים התנגנה מוסיקת פופ מזה"תי, מישהו נתן בראש אי שם למטה בדציבלים של אולם אירועים שיכול להרשות לעצמו הכול. לא הכול מסתבר כיוון שכמה דקות אחרי שתיים נסגרה המוסיקה תודה לאל חזר שקט לשרור, ואישר את תזמון ההגעה. עשיתי סיבוב בית קברות לאור ירח, ניפחתי את המזרון והלכתי לישון. בבוקר ניסיתי לברר לאיזה כיוון ללכת. באופן טבעי משהו לכל המסע הזה הלכתי הפוך. הזכרתי לעצמי שבפעם הבאה לקנות לעצמי מצפן. יש מצפן בידני אבל זה איכשהו מסורבל, בא לי מצפן מחזיק מפתחות כזה שאפשר לתלות על ראי המכונית. כפר גלעדי לא הכיוון הנכון כמובן אלא מערבה ודרומה מה שאומר שלקחת את המכונית ולנסוע עוד קילומטר. מגיע לצפון רכס ההר מעל מרגליות וקריית-שמונה. אינטלקטואלית הכיוונים ברורים לי, מעשית לא. איפה מרגליות פה, הכל קרוב ורחוק לי מדי. אני לא יכול להרשות לעצמי לבזבז את הסלולאר ושוב מרגיש מטופש בלי מפה. בסדר, זה מה יש. הולך שעתיים הלוך וחזור על רכס רמים שבהרי נפתלי (שם שיש לי התנגדות אליו למה לעזאזל מתקשה לזכור?) . בדרך חזרה למכונית אני מעיין שוב בשלטי המפה, מסתבר ששבילת ישראל זה משהו הרבה יותר רחב מההגדרה המצומצמת שלי. אומר לעצמי שבעצם עלי להתייחס לטיול הזה כאל טיוטה לטיול. נכון, נוזף בעצמי איך לא חשבתי על זה קודם, שבילת ישראל פעם ראשונה שבילת ישראל פעם שנייה ויאללה. יותר מאוחר אחשוב שזה פספוס לא לבקר בהר שנאן (הפסגה של רכס רמות) ומבצר שטונף הצלבני. עכשיו נוסעים ארוכות על שביל עפר, שהוא כן לא לא ברור שבילת ישראל. קצת מפחיד להיתקע/להתפנצ'ר אבל מדרבן את עצמי שכל התקלות הן חלק מהעניין. מתי שהו רואה שלט למסלול הגיאולוגי, מחנה ויוצא שוב. הפעם יש כיוון ושילוט מוגדר, אלך לכיוון הרכבל כל הזמן מתאפק לא למשוך למעלה, תופר גבעות וממשיך. משמאלי לבד כל הזמן. מפליא. חשבתי שיהיו עוד מטיילים אבל לא, אני ורובין ממש לבד. היא לא יודעת איך לשמור על כוחותיה זה ברור. אני לא הבאתי מספיק מים. המסלול הגיאולוגי תלול יותר משציפיתי. לא שציפיתי כי בפועל לא ממש הסתכלתי לאן אני הולך כשהתחלתי. לא עצרתי ואמרתי הנה לשם או לשם. כלום טמבל. טוב, זה לא נכון. הבטתתי אבל לא הפנמתי, לא נתתי למפת השטח לשקוע. זה הזכיר לי את השיטה הקלוקלת שבה מסדר ג'יגסאו. גם שם אני לא ממש לומד את התמונה שעלי להרכיב מחדש. נער חותך אותי עם אופניים. מסתבר שהוא ילד קיבוץ. הוא כמובן אחד הטובים בארץ לגילו כך הוא מספר לי כי כל מה שהוא צריך להתאמן ברכיבת הרים זה לצאת מהבית. יש לו חבר שהגיע מאילת. החבר איבד את דרכו . הוא משאיר בהיסוס מה את אופניו. הוא לא סומך עלי שלא אגנוב את אופניו. זאת מחמאה שהוא חושב שבכלל מסוגל לרכב עליהם. אני חוזר למכונית. בדרך אני רואה את האילתי מדווש במרץ. הוא בכלל לא בכיוון שהחבר שלו חיפש אותו. כאלו תקלות ניווט קורות בשניה מהמקום שהם יצאו לדרך. פנייה לא נכונה והופה אתה בעולם אחר. הוא מדווש את העלייה, לא עוצר, אני רץ בקלילות כמה מטרים במקביל אליו מכוון ומעודד אותו לכיוון הרכבל. במכונית שוב נוסע ומותח את הפחד שאתקע. זה לא משתחרר. למה שישתחרר? ניהול נכון מחייב שני רכבים ותמיד אחד רכב חילוץ. אני לא שם.

אני פה. בסוף הקטע, איזה יופי, אשכרא אי]ה שרציתי להיות. מצלם את זה מכול הכיוונים. שם אשן בפעם הבאה

מגיע לצפת. אהרון נמצא ונשאר. וואוו אנימזליקוהפעם

ב- יומנאי ראפ

1. דוג'ו – פעמיים, שי ודוד 2. קארבר- חזר לחיים פעם בשבוע 3. ים – מלוכלך לעזאזל 4. ספרות עברית – גברים לבנים מתים/אבנר שץ 5. בדיוני מתורגם – עליית אנדימיון 6. בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – חלל הבמה/ברוק 8. קומיקס – לא 9. מדיה- נרקוס, הורדתי סרטים 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- 5 דיג' 12. רב מכר – גרסה 7 מכל הכיוונים, פרק א ופרק 60, כולל הסיפור לדרור 13. יזמות- יואב, מנסה לקדם את וולאס. הוא מתעכב בלסגור עם פאבל. מריח צרות שם

ג- יומנאי רשת

נסי, ראשון, וילינה שניה, מיילס דייויס שלישי , הקור שבספריה ממנה באתי, ההברקה לקחת פאקנגרביים, להעלות את המדפסת שתמתמ תרמה ושאספתי בבהילות כאילו מישהו רודף אחרי. מישהו אחרי. פקיד עלום במשרד הבריאות זומם להחליף אותי. לא הפקיד אלא שמעליו בעובדה הצליחו לקצץ את כנפי המלאך ועתה מה...אני יורד לקארבר. סך הכול אני קליל. הפרעת האכילה חתכה בחצי את הכמות, קטנה ומלאת סוכרים ככול שתהיה. במכולת חיכה לי מלכותי לחם רוסי ממאפיית חנוכה המקומית. לא חמאה, לא חלבה, לא חמאת בוטנים עם נגעת מייפל. זמנית הוחלפתי עכשיו השאלה כמה זה יישאר. האוקלהומית חזרה ובגדול. התקף הלב של בעלה חיבר אותה לשאמאנים בשמורה האינדיאנית. היא שוטפת אותי במידע על המרכז שהיא הולכת לבנות להם. האינדיאנים המסכנים לא יודעים מה נפל עליהם. כאילו, ההמלצה להטיס את הבעל לקירגיזסטן ולתת למקומי לנתח אותו במקום לעשות את הדבר הפשוט ולבצע מה שצריך באוקלהומה-סיטי פיינסט הוספיטל הרימה את הקארמה להנחתה. אני מאזין פאסיבי. הכי אני אוהב להיות מאזין פאסיבי למרות שזה נראה כך כשמופעל ההיסטרית שבי, והיא עושה מה שבאשכינו מרגישה את החוסר הכי גדול, ומדברת. היא נשמעת טוב עם מיילס, מילים מקלפות גופה, הכול רגוע כזה. בלאו הכי חוץ מסרט האימה עם משרד הבריאות יש הורים מזדקנים, עבודה חדשה, שנה טובה בתלם משחקי חברה, רול אנדימיון אנדרואיד בקיאק, אאניאה המשיחה ושרייק שלמזלם בינתיים בעדם עליית אנדימיון/דן סיימון. או.קי בסדר, מספיק לכתוב, הנה יוצאים #קיצשקלוניקסמצויה פרק יא

Miles Davis John Coltrane - So What (Live Video) https://www.youtube.com/watch?v=6w4FI0Jq0lI

לפי איך שמנבאות לי האורלימיות והאנאלימיות תשע"ט היא שנת פריצה בשעטה לבתלם משחקי חברה. מבחינתי בשל לפתוח את דוג'ו בנגוריון במינאמר. לאחר עמידה בהצלחה באימוני הכנת רגל קרושה מוניתי השנה להמשיך את מסורת אמא וסבתא בהכנת הגפילטע פיש. עם הכבוד באה האחריות. להלן: שנה טובה. יואב ואני מבשלים שתי סדרות העמקת קריאה חדשות, ב"מהתלה נצחית" ובעקבות הזמן האבוד, פרטים בשנה הבאה #קיצשקלוניקסמצויה פרק י"א

תמונה של טיוטה שנה טובה בתיקיה

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now