שנת השטאנץ; סינדרום ירושלנאצי - פרק א

____----====בכתיבה====----_____

ב. יומנאיראפ

1. דוג'ו – אימון שי אחרי קניית ידני 2. קארבר- מצב ירושלים 3. ים – כן לגמרי 4. ספרות עברית –מיקסי גריל/יזהר הרלב, החלון השלישי/דורון סמוכיאן 5. בדיוני מתורגם – הפנים/דין קונץ 6. בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – עדים אילמים/נייג'ל מקרירי8. קומיקס – דגים וויב/כריסטמס/בונאוויל 9. מדיה- לא זוכר אם כן 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- טרומבון משומן נשמע אחרת 12. רב מכר – פגישה עם חיים פסח אצל אורין

ג. יומנאירשת

Vardhan Le Zuz is with ‎חנה אשורי‎ at ‎תחנה מרכזית תלאביב‎.

שלוש שעות של סטרימינג מקרבות בלאס וגאס וקרבות נגד נגיפים פולשניים הסתיימו כמו שצייץ מקגרגור לאחר שהתאושש מהחניקה של נורמגומדוב "הפסדנו את המשחק אבל ניצחנו במערכה". לא הצלחתי להיפטר מלינדה, ג'סיקה וססיל שהזמינו אותי בצד ימין של המסך באות הולכות, לא לתפוס אותן ולמצוא את הקוד שסרסר בהן בדפדפן. כשלתי למצוא מכשיר לנהל את שיחת המנהלה עם לפחות שעה המתנה וברחתי לספריה. זרקתי מה שהתבשלתי לג7 פרק ג 4.0, לא פתרתי סט והתייאשתי (זה לא קרה הרבה זמן), נפרדתי מגברים לבנים מתים/אבנר שץ הורדרד ולקחתי ספר על תולדות זיהוי פלילי שנשמר עד שאחזיר אחד במקום. באשקלון אין טלפונים ציבוריים ואפס אנשים להביך בבקשה לקחת מהם את הידני לשעה, שהרי לך תדע. התלבטתי ואט נקסט עד שראיתי מודעה על שיאומי מזהב ב500 שח ידעתי שנולדנו זה לזה. עצרתי במתחם. נגמר לקושלאמאשלהם. חם לי ומסרב לשקול משהו אחר. מיץ רימונים קר ולברוח לתל-אביב. נו, אם כבר אז הולך לראות את התערוכה שמחכה לי מאז שפונטו נתקעה בפתיחה. סיפרתי לחנה שאני מרקורי בנסיגה אחד גדול, שאקזיסטנס רוצה שאירגע ופסטיבל באר שבע לשירה בחנוכה מתכתב עם סיום ציוּרֶקֶב ותחילת ליבלובו של השיגשוג

#שנתהשטאנץ באר שירה פרק א'

תמונה

הפעם השיאומי זהב-לבן. מרגע שראיתי אותו במבצע [500 שח] ירד כל הרעיון לקנות משומש וכל זה. הסתבר שהעובדה שברשת נגמר המבצע לא אומר כלום כי רשתות אחרות מציעות אותו ככה בלי פרסומת וזה היתרון לקנות בעיר גדולה מרובה מתחרים. הוא קליל למגע שזה מאוד נחמד, וכבר למחרת הבנתי שהתפעול שלו מעצבן ויעזור לי לא להצטער כשהוא ייגנב/ייאבד או ייפח נשמתו בחום כמו שקרה לאחיו הבכור. הלחץ מהדרמה, השלכות על שיחות מנהלה שנדחו בהעדר מכשיר ותוכנת הפרסומת הזדונית שעדין לא הצלחתי להיפטר ממנה גרמו לי לברוח לעבודה. זה כבר לא קרה מזמן, עבודה וללכת לעבודה בלי כוונה. מה שמביך בכל הסיפור היה שאחרי שהביטו עלי בעיני ילדה קטנה ושתי צמות, חייכו אלי בהבנה ואמרו תפאדל, יש מספיק שעות לכולם, אתה לא היחיד שבורח לכאן. רק תחתים כרטיס. לא מחתים כרטיס. שונא להחתים כרטיס. לקראת סוף המשמרת מחתים כניסה ויציאה בהפרש של דקה לבלבל אותם ואותי בסוף החודש. הרעיון המזוויע לעבור דירה שבר לי את הלב ובגלל זה הרגשתי שהוא נכון. לא מגיע לי עדין להיות פנסיונר גגות ובטח לא כשאקבל אישור רשמי שאני בנקופוב. בנקופוב אחראי אמור לחיות מתחת לתקציב כדי שלא יצטרך להביט על חשבון הבנק. איך רובין תסתדר בלי גג? לצבוש לא אכפת העיקר שיש לו כרוב וחסה ומכשולים אטרקטיביים לטפס #שנתהשטאנץ #סינדרומירושלים פרק א https://www.youtube.com/watch?v=wcSOThC7tck&feature=share אין הווה אחר/צח דרורי