סופשנחת

רוח מזרחית חזקה שבעליה של בן גוריון הרגישה מכל הכיוונים דחפה אותי לספריה. בפנים, להבדיל מחולין מעט אנשים והרבה עמדות פנויות. מהמר על מי מהעמדות תהתל\ תכבה באמצע או להיפך תשרת אותי נאמנה עד סוף משמרת הכתיבה. התשוקה לשבת קרוב לחלון שמשקיף לים מביאה אותי לאחת מסוכנת (שהתאריך ושעה לא בהלימה לזמן האמיתי מה שמעלה את הסיכויים שבורג הסגירה האוטומאטי משוחרר) . המחשב נכבה עוד לפני שהתחלתי לכתוב כך שלא הייתי צריך להתבאס שלא שמרתי וכו'. רק גיגלתי מוסיקה, ספגתי מפלה בסט ואופס מעשר בבוקר הוא קפץ לחצות, חזר לשבע ונכבה. עלאק כל עכבה לטובה. בלילה שוב הדף קו המלח/יובל שמעוני ספר אחר שאיתו חשבתי להסיח דעתי מדוקטור מקנזי המעצבן. הבטתי בעצמי בפליאה, בגלל עייפות יום עבודה היה ברור שלא אוכל להחזיק יותר מפסקה כך שבכל מקרה זה לא ישנה לרופא החיות לשעבר שיצא מלה, צפונית ללאדאק להגשים פנטזיית נקמה, בפרופסור לאומנות איטלקי שאליו נמלטה אשתו קייט. עדיין, אם כל השהיית אי אמונה וכיו"ב, מעצבן אותי שהוא לא רואה איזה טובה היא עשתה לו. בבוקר הגעתי לחלק 2. רק אז התברר לי שלמעשה מה שאני מחזיק ביד זה כל הספר, ולא רק החצי כפי שהבהילו אותי ארוך וכל זה. בירת חבל לדאק שבמדינת ג'אמו וקשמיר, בצפון הודו נקראת ליי בהארץ ולה לה לנד בבלוג בואיינט וזה עושה לי חשק לנסוע עד שיצאתי החוצה #סופשנחת

Morrissey - Last Night I Dreamt That Somebody Loved Me [Live at Earls Court]