פפפפ תערוכת בחירות; פרק ב

כשכותב לה אליה עליה לפעמים מתחיל לבכות. מכונת זיונים יקרה שלי, הדבר הכי קרוב לדוברמנית שמתחככת בי, מתה לצאת ולהשתין. גם אני. רק שאצלי זה כרוך במגע האצבעות ואת באצבעות. זה דווקא די בסדר. כי עכשיו הוא תחוב קטנצי'ק ולא יעבור את סף הקרש. אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות כעת: להחליף את הצינור הדולף שמחבר בין הברז בקיר לניאגרה. שדולף. שלוש סיבות היו לעיכוב: א-כי מתעכב מקצועי זה הכי אני חוץ מלגמור עליך בננושניה ב- כי ניצלתי את מי הדליפה להשקות ג-לולא ניצלתי את מי הדליפה, מקמצנות/עצלנות הייתי מייבש את העציצים שהצמחים בתוכם הם היחידים שמרגישים מעולה בבית נטול ים הזה. חוץ מהצמחים במרפסת שכמובן אותם מייבש מסיבה ג. בסדר דירונת אל תעלבי שלך אורח נטה ללון אשקלון זה בוצ'אץ'.

תחילה חשבתי שפסקי הזמן שחייב לקחת מקו המלח/שמעוני קשורים להכרח בהסחה. משנכנסתי לחלק ב תכפו ההפסקות והתקצרו הבנתי שזה קשור להיכרות היותר מדי אינטימית עם האב הנעלם. הילד/זקן מנהל את מערכת יחסיו הממשיים עם מישהו שלעולם לא. במקביל לבדו הוא משמש משענת אינטימית לאם כפויה, ולא רק כפוית טובה. גדול עלי ונעלם. בחלק א' לתוך המותחן גוסטמן/הובס בחלק ב נעלם למכאניקה של עולם בתוך האדמה עם מנועים מגורזים, גנראטורים ואנשים עם כתמי שמן שלא יורדים.

לא כותב מה קורה עם גולדמן לא כותב מה קורה עם תערוכת הבחירות לא כותב מה קורה בירושלים לא כותב וכן כותב. כותב במסגרת העבודה אנד וואט הפנס דה וורק סטאיי עלאק אין דה וורק. כותב פסקאות שלא מתקשרות. דווקא בגזרת ההורים נחת- לא מדברים יותר מכמה מילים שימושיות וקבענו לעשות אולי כביסה בשבוע הבא. מכונת הכביסה הגיעה אבל אי אפשר לפתוח עד שלא הגיע הטכנאי. שמגיע לאשקלון בימים קבועים רק שאני מפונק ולא מוכן להתחייב עם עצמי שלא יפגע לי בחרמון. זקני מג'דל שאמס לא זוכרים שלג עד פברואר וגם אני לא.

ב. יומנאיצ'יק

1. דוג'ו –לא 2.קארבר- בשימושי 3. ים – לא 4. ספרות עברית – קו המלח/יובל שמעוני, גוסטמן/הובס 5. מתורגם – לא 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- לא 10. מדיה ישראלית – פמתא פרק 5-8 התאהבתי באמסלם סתם כי בא לי להגיד 11. נגינה- שם קוד נעמי עבד שוב 12. רב מכר –המשך סידור לרגינה

ג. יומנאי רשת

כשנכנסתי למכונית סימנה לי שכנה שיש פנצ'ר בגלגל ימין אחורה אלכסון לפנס

שמאל קדימה שבור. לא הצלחתי למצוא את הג'ק ולגודל הבושה לא נפתח לי בורג של הפקאנספייר. התקשרתי למוסך לשאול מה הנזק אם אסע כך. גלגל אילן אמר, יאללה...נכנעתי לתוך יום מוסך לסגור את הפינה של חודשיים איחור בטסט. אילן עמד מתחת לפונטו בת שמונה מנוע 1400 ידנית של בחור צעיר ועשיר ממני באשראי ומנסה לשכנע אותי לברזל את פונטו גולדי הגימלאית שלי. הוא לא מצליח להבין את זה שאין היגיון הכלכלי בלהשאיר אותה, יש רק אנאלי של סמולנים. הוא עצמו מוכן לעשות הכול למען הארית בחבורה אם בגלגול הבא אסדר לו להתחתן עם אשכנזיה. עברנו לדבר על ביבי שם אנחנו מסכימים להפתעתו והוא נותן בי מבט חשדני. זה ההוא עם העניבה שעשה לכם את זה הוא שואל...ארבעת גלגלי המכונית מלפני שמונה שנים. [נסעו מקניון המפרץ לאחוזה וחזרה לא הגיוני כלכלי להחליף] באופיס דיפו יש 4 ב 600 כולל איזון. אפשר במקום אוויר למלא חנקן בתוספת 60 שח. הרעיון להתגלגל על חנקן לא מדליק אותי אבל כולם אומרים שזה משתלם אז אני משלם #פתערוכתבחירות פרק ב תמונות מכוניו

ת

יוכבד הספרנית הצילה אותי מאימתה של מאיה. הפעם האחרונה שהצמידו קריאה לדייט היה עם הרוקי מורקמי הפעם זה חיים קטנים/ האניה ינגיהארה. פאקנבראש רשימת ניו יורק טיימס תודה לאלוהימה מושאל, ועם רשימת המתנה לחצי שנה. לרשום אותך לאוגוסט? לפי תוכנית שמהאב אהיה באוגוסט במינאמר עם תומאס פינצ'ון אבל נרשם. עכשיו זה חוזר אליה... אם היא ממש רוצה שאקרא קודם, שתקנה לי ותתן לי אותו בפואייה אחרי שנתנשק. בלי הקדשה כי אני מעביר הלאה... יוכבד מוסיפה תובנות של ספרניות שאמסור לה ואני מסכסך בינה ואנשי ממשק תוכנת ניהול הספריה שחכמים בלעבוד על ספרניות. מגוחך למשל שלקבוע דייטוש עם הספר בעוד חצי שנה היא יכולה אבל לדעת בקליק אחד מה אומרים על ספר שכך הפך למשחק מקדים לא #פפפפתערוכתבחירות פרק ב

Kanazawa-Admony Piano Duo Plays Die Ideale (Part 1) by Liszt -

‏‎Vardhan Le Zuz‎‏ נמצא ב‏Hermon Mountain (הר חרמון)‏ הרית חרמונית פלפלנו עליך שלישית את בין רגלינו רוחנו תמיד

#פתערוכתבחירות פרק ב

‏‎Vardhan Le Zuz‎‏ נמצא ב-‏מג'דל שמס‏ עם ‏‎Alaa Shofi

צרות עד להר ומשם עם צוות סקינטו והבננה ספליט חלק על שלג פריך

תמונה

ערפל שאופף את ההר המושלג מהתל. מהרכבל רואים את תנועתו זז עם הרוח בוואדיות. למטה, ככול שיש פחות אנשים ככה פתאום נהיה הלבד לבן ומאיים כשעוצרים. בtליפt לכיוון שיאון נתקעתי, לא הצלחתי לעלות. מפעיל המעלית מזרז אותי לנסות שוב. רגל ימין או שמאל קדימה אני עף הצידה לפני החצי במקרה הטוב. אב ובן צעיר עולים לפניהניסיון השישי. פתאום אני קולט שהם לא משחררים רגל עליה. מה זה אני מזדעק למפעיל והוא אומר שזה לא בטיחותי, והוא אמור לא להרשות אבל מוזמן לנסות, סוף היום. שמאל קדימה, שתי רגליים צמודות לקרש והמשחק אחר לגמרי. עכשיו יותר קל לציית להנחיות להביט קדימה ולמעלה, להאמין בחיבור. אחת אחת ממשיך אחרי הנקודות שמהן עפתי קודם. אושר. אני חושב עליה ואשכרא עומד לי...לא יכול להיום. בום. עף. צמוד לקרש אין צורך לבזבז זמן ויורד להתחיל שוב. דקות אחרונות למעלית למסלול שקד. איטס נאו אור נבר הפעם ימין קדימה ובלי באטפלאג שלה בראש של שנינו #פתערוכתבחירות פרק

Terry Riley: A Rainbow In Curved Air (1969)