פפפפפ תערוכת בחירות; פרק ז

שכחתי לשאול אותו אם הוא קבע את הMRI לחתול שלו דווקא ביום גולדמן,לפני הפגישה עם עירית שבה התברר כמה הוא עוד יותר חבר של כולמ/ן או אחרי אבל הייתי עסוק בלכבוש את היצר שלילבטל ולהתחפף. נפגשנו בשוק אוכל כתמתם ונחמד בפלורנטין שהמטבח נסגר לא מכבר. התהודה גרועה והוא לחש בדרישה חבויה שאגיע אליו. ההתאמצות לשמוע את מלמוליו שיבשה לי את מערכת האיזון. נתתי לו את הפליירים והוא אחז בהם כאילו הם סרח עודף. כלום במקרה הטוב והם אכן היו כלום בשבילו. אתה לא קונקרטי הוא חזר ואמר. לי הוא אומר שאני לא פאקנקונקרטי. בשבילו קונקרטי זה לפנות לאחר ועוד אחר ועוד אחר ועוד אחר ולדבר על הפניה ועל האכזבה מהפניה ולמה היא לא הצליחה ואיך אפשר שתצליח בפעם הבאה ואיך עשיתי לו את זה שלא לדבר על החתול. לך תספר לו שריבה ואני דנים על חידת חתולים ושיואב לא רוצה לכתוב מגדרית. כשקלטתי שההבדל היחיד בינו לחולים שמקבל 32 שח לשעה לראות אותם זה שהוא לא מעשן התרוממתי ואמרתי שזה בסדר אנחנו יכולים לבטל אבל אני לא הולך להתדיין איתו אם הוא בא או לא בא אבא תרחם אבא תרחם. בעל המקום היה מספיק ערני כדי לפנק ולהגיש לנו זוג טראפלס טבולים ברוטב קוקוס. הוא אכל את הטראפלס בעונג, בפה פתוח. אני שונא שאוכלים בפה פתוח. זה הקפיץ לי את הפרעת האכילה. היה עדיף שנזוז. המקום הבטוח היחידי שיכולתי לחשוב עליו היתה מרגרט והחצר מול הים. איזה מרגרט הוא שאל. מרגרט שאולי תעשה לנו את עוגיות הבצל? איזה עוגיות בצל ולמה שאתה לא תעשה את עוגיות הבצל הנה תעשה עוגיות בצל, תהיה קונקרטי. יצאתי לרחוב. לא היה מה לספר לו על התגלגלות נושא עוגיות הבצל מאשרם במדבר למרגרט ואשרם במטבח וחזרה, שהרי באנו לדבר קונקרטי על שיחת רדיו גולדמן ולא על דבר אחר. הוא המשיך אז למה שלא תעשה אתה למה שלא תעשה אתה עוגיות בצל עד שהגענו אליו למכונית. לא היה מצב לשתי מכוניות. לא סמכתי על כלום...בראש שלי הוא כל כך רצה לחמוק שעוד היה מסוגל להיות מעורב בתאונת דרכים רק בשביל סיבה. לורן נתנה לי מפתח ופתחתי את החצר. מרגרט רצתה שנאכל. הוא דווקא בא לו אבל מבחינתי לא היה מצב לסיפוק בטן והסחת דעת. הוא דיבר עם החברים שלו כמה יפה יפו בשקיעה. היא באמת יפה. עשיתי תה לשנינו ושפכתי את שלי על הידני. הלך הרמקול. דווקא יופי. השמש שקעה על הים החלק. איזה נושאים לשיחה אתה רוצה אנחנו לא סיכמנו שאני צריך להביא נושאים לשיחה ואז התחיל לו בראש סבב נוסף של אבל לאן? הלוך ושוב. הפעם הייתי יותר חד וברור שאני לא הולך למצוץ לו או ממנו את ההשתתפות, שלא ייקח את זה אישי אפילו לנשים אני כבר לא יורד. ושאני אדם מבוגר ויש שיגידו חולה אבא תרחם אבא תרחם. אתה משוגע הוא אמר לי אתה יודע שאתה משוגע שלא הסכמתי לדבר על כלום חוץ מתוכן. איזה נושא לך יש הוא שאל? חשבתי רגע ואמרתי שאותי מעניין איך זה שכל הדמויות בספר מבחילות. אבל אני אוהב אותם הוא אמר. אין לי ספק באהבתך אמרתי לו אחרת לא היית פה איתי סובל איתי. איתי סיפר שיענק'לה ואחיו קיבלו מכות מההורים, שאבא שלו היה מתוחכם ומצליח יותר מאבא של גולדמן ושאימא שלו למעשה היתה מפלצת קטנה. כשהחשיך לגמרי התקפלנו.

ארוחת שישי היתה כל הטוב שצריך במשפחה, קצר, טעים ובריאותני. אמא ביקשה שאפרט למה את שלוש השעות האחרונות שלי היו מקסום מעט האחוזים שלא ירשתי מהם, פיתוח עצמי ואולי חיקוי הבת גדולה שלהם. לא בא לי לספר. במקום זה סיפרתי להם שזאב רז הטייס שמקריין ברדיו גולדמן קרא לי קידו ומה זה אומר לגבי מכות עם טייסים במרכז הישראלי. הופה. הטייס נקלט. הוא לא סתם טייס הוא הוביל את ההפצצה..התחיל משפט ידע זעוף... איך שהוא פותח את הפה אני מתעצבן ורותח. יופי. זה טוב... לא מתכווץ... בסוף מסנן שאי דונט גיב א פאק. הוא קרא לי קידו זה מה חשוב. שמעת נותן בנור את אותו מבט זועף שהוא נותן בי. אתה קופץ מפה לפה... לפה ואז לשם, רוצה עראק?

לא התאפקתי וגמרתי את קו המלח. מקנזי, רופא החיות, בנו של רופא החיות שאולי טיפל בסבא של אמנון היה בגישה של תן למתים לקבור את המתים. הוא חי עם חתול וסטר אירי נוטה למות שהזדהה איתו מכל הבחינות. כצפוי הוא הזהיר לחשוב פעמיים לפני שנוסעים לתקופה ארוכה. מאוחר מדי לאמנון, הגיבור. לדגים המתים שקופצים אצלו בחלום שאריות מלחמת לבנון נוספה כף יד נטולת אצבעות של עיוור ממשמשת שורטת את הפנים #פפפתערוכתבחירות פרק ז

לפנות ערב - עדיה גודלבסקי

ב- יומנאיצ'ק

ג- יומנאי רשת

הפעם ויתרתי על נעצים והשתמשתי בנייר דבק כדי לתלות. תליית שלטים היא החלק הכי אהוב בהפקה, מסמנת בוודאות את סופה, חושפת את המוצר ולמעשה מסתירה. וואט דה פאק. סביבי מדברים על ביבי, בחירות ישירות ונשקים. קיבעון שבתאי שלי חזק מכולם, פחות מרעיש. סערה יפיפייה ליוותה את הנסיעה חזרה. ניצוצות בוהקים על כחול-סגלגל בדיוק כזה שמחוסר זמן לא השגנו במודעה לחצי אי3, ירח גורע, מגבים ברגוע מזיזים את הטיפות. כשהגענו הן הפכו למטר. במסך הגדול ראיתי שכתבת על עוצמת הרכות. הגבתי כי פאקניופי עכשיו את מביאה לי ציטוטי מורה לטאי-צ'י והלכתי לישון סביב כתם השתן של רובין שעדין התייבש מאתמול. ברור שעשיתי אמבטיה. אבל בלעדיך. לכי תזדייני עם המורה לטאיצ'י. בבוקר הספקתי לריב עם אבא. כמה מהירה המריבה. הוא מנחית אותה בטלפון כמו שדויד על החוף מנחית עם המטקה. ווווום זה מגיע אאוט אופ פאקינ נו וור. הלכתי להתאושש משניכם עם קו המלח/שמעוני. הוי...פתאום היה תענוג לקרוא בפירוט מבחיל על הטבח בעיירה של פולישוק (לא עושה ספויילר). אני חייב להגיע לחרמון. [תחושת אושר – שתי חבטות ממך וממנו + גולדמן מכשירים אותי לחלק 3 של 2666 מממממ....מה שזה יעשה לנו] #פפפתערוכתבחירות פרק ז'

Ami Maayani - Maqamat for harp solo Agne Keblyte

איך היה הלילה היא שואלת ושמה אותי על הרמקול שהוא יקשיב. שניהם בפקק בדרך לפגישות סוף-רבעון השבוע שבהם יחתום על חלוקת מיליונים שיגיעו ישירות ובעקיפין למאות. הוא נוהג היא מנווטת, זה הסידור בינם עד שישללו לו החיים או משרד הרישוי את זכות הנהיגה. וכמובן העיקר לא להשתמש במונית. היה אדיר אמרתי ותיארתי נפלאות הגלישה בכבישים ריקים. אפילו יותר טוב מכיפור כי אין ילדים מתרוצצים. אחרי זה הודיתי להם שוב על החינוך שבזכותו אני יכול לאשפז עצמי בכזה נוחות בתרבות העברית. אתה לא מוציא עוד גרוש הוא אומר לי סוגר מילה האחרונה. אני ? התקשרתי רק לבקש שתקדימו לי את מתנת יומולדת/אפיקומן. מה אתה רוצה? מינוי לתיאטרון מודיעין, של העשירים האנגלוסקסים ציטוט של אביעדפוס אמרתי לכם – לא אמרת. אולי שוב דמיינתי, טוב... העיקר שתדע שביקשתי. מי? #פפפתערוכתבחירות פרק ז'

Tone Depth & Simply City - Glass Elevator (Original Mix)

כבר כמה שנים (שלוש, ליתר דיוק), שב-1 באפריל נחגג "יום גולדמן" - יום שלם שמוקדש ל"זכרון דברים" בפרט, וליצירה של אבא שלי בכלל, עם כל מיני אירועים, חלקם הזויים ומופלאים (כמו טקס העלאת רוחותיהן של 128 הדמויות שמופיעות בספר).

אחד האנשים שעומדים מאחורי היוזמה הזאת, ששואבת השראה מבלומסדיי, הוא Vardhan Le Zuz, שהשנה גם הזמין אותי להקרין את הסרט שלי במסגרת דוקו שפירא.

אז זה קורה ביום שני הקרוב, ב-21:00 בקפה שפירא ומאוד אשמח אם תבואו, אפילו אם כבר ראיתם את הסרט, כי יהיה כיף להיפגש ולשתות משו.

ואחרי הסרט גם אדבר קצת, דווקא במשפטים קצרים ולא מפותלים, על מה שיש בו ומה שאין בו, ואיך, באופן לא בלתי אובססיבי ולא בלתי דומה לאבא שלי, הייתי משנה בו היום פה ושם כמה דברים, וזה דבר מובן למדי, כי החיים נמשכים ומביאים איתם כל מיני תובנות, גם על דברים שקרו לפני כמה שנים, אבל בסך הכל אני אוהבת אותו מאוד והוא חולל ניסים קטנים, אישיים, בשבילי ובשביל עוד אנשים במשפחה שלי וזה גם אומר משהו על הכוח שיש לקולנוע דוקומנטרי ולאמנות בכלל, והנה יצא לי משפט ארוך ומפותל.

Vardhan Le Zuz‎‏ נמצא עם ‏‎Dubi Kaplan‎‏ ב-‏הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים‏.

מחפצנים מתחפצנים ספרים רבותי ספרים #הכנות_ליום_גולדמן

[ניצן מגיב שאני צדיק:]

‏‎Vardhan Le Zuz‎‏ נמצא ב‏יוסי של חומוס‏ ‏‎Kibbutz Afikim‎‏ ·

בחוצה שומרון התנגשנו בהמוני פרפרים הם חופשי זה לגמרי לבד בום טראח...כרטיס אשראי לא מתדלק, מוקדם מדי להוציא מזומנים מהבלאטה אם שואלים אותי. לא שואלים. אצלנו הנאצים משמעת תקציבית היא הפשטת תוכן #פפפתערוכתבחירות פרק ז

‏‎Vardhan Le Zuz‎‏ נמצא ב‏Hermon Mountain (הר חרמון)‏

על פסגת הררית חרמונית מתפלפלימות על הברכיים הו כלבנאצימזהתי שלי הו דובי דובית נאצית שלנו

#פפפתערוכתבחירות פרק ז