פפפפ...תערוכת בחירות; פרק ח'
הבחירות האלו כל כך על הזין שלי שנראה לי, שלו רק אני אחוזצ'יק מייצג הסמול הולך להפסיד בגדול. יש. יש. יש. אופפפפ איזה נחת לראות את הפרצוף של כולם, המפסידים באבלם הכנה והמזוייף והמנצחים אוח המנצחים והמנצחות התיעוב שהמ מביטים על ביבי ושרה כזה מראת הבחילה שיש לי. לפחות אין לי שלשול. שלשול זה לא נעים לא משנה איזה צד [זה מנוטות החסד] לבחילה יותר קל להתרגל. בחילת אדמה שונה מבחילת ים או בחילת כימו, אפשר לרדת לצלול לתוכה, לשורשיה, כמו למערבולת, רק שלא ממש יוצאים. סתם זזים הלוך ושוב אבל לאן? הלוך ושוב הלוך ושוב
משנהייתי סופר של מילים ושל הכול שאלתי את עצמי למי אני דומה. התשובה היא נגזרת של אלו שקראתי ומי שנלכדו במדף מסוים ברגע מסוים; תומס פינצ'ון באנגלית ובעברית לאקאן וולבאק וכמובן פרוסט. לא, לא היה שבתאי. איתו היה סיפור אחר. זיכרון דברים פעל כאגרוף בקריאה הראשונה מיד שיצא ופעל כתרופה מרה ספק רעל מחלחל אודות לתכונותו המוזרה לצץ במדפים שונים ברחבי העולם. בהיעדר פיתויים אחרים כל מה שהיה צריך זה להניח את העיניים על העמוד ולהישאב ספידי גונזאלס למערבולת עשן. הזהרתי את עודד כרמלי שעדיף שביהלום שנקרא שבתאי נטפל אחרי שנצבור ניסיון אבל לא יכולתי להתאפק. זה למשל התנהגות של מכור. מכור לריגושים, לטראומה לקרקס לבהלה בקרקס לשרפה בקרקס חשבתי בתום שיחה עם דודה ורדה שצלצלה לשאול מתי יום גולדמן קורה כאילו כי יש כל קצת מאיתנו. היא התקשרה למחרת האירוע, בעודי מקושש עודפות לכתוב משהו אחראי, כי יש לה פרויקט בלה בלה שקשור להודו ועבורה אני דוגמה מייצגת של המכור להודו. מאוד הופתעתי מהתואר "מכור להודו" כאילו ברור שזה מחמאה - כמכור וכהודיסט אסיר תודה לארץ ששחררה אותו מכבלי ישראל – אבל ואטדהפאקאיטמינס. טוב...נו...לא ממש משנים המסמנים התכווצתי לחרדונת מחזיק את הידני שמתעב וצריך לדבר. משפחה או לא משפחה החיבור בין מכור להודו למכור לריגוש ינקז ים אנרגיה...השיחה חייבת להסתיים ויהי מה...אבל איך? לשמחתי היא עורכת ספרות ומשוחחת מקצועית שזמנה קצוב. סחרחורת ההקשרים - משבתאי לכתיבה יומנאית, צרות הפקה מעוינות של כאלו שלא שמעה שברור שהגעתי לזה שחיים פסח לא ענה – התישו אותה. אבל היא הציפה את שאלת הנגישות. ברחתי לפרשת דרייפוס. לא האמנתי שתחזור ההתמכרות לקריאה וזה קרה. טוב שאני לא מכור לסקס. הבת זונה משחקת איתי. היא יודעת שאין מפיק דגול שלא מת למציצה בסוף הפקה והיא נעלמה לי ואז צצה ונעלמת וצצה. משגע אותה שפורנו תחליף. הכי הייתי רוצה שתהיה כמו חברת הילדות ומאהבת לסירוגין של לוטנט-קולונל פיקאר למשל.
#פפפפתערוכתבחירות פרק ח
Vardhan Le Zuz משתתף ביום גולדמן ה- 4 Goldman Day בVILLA VILINA- VACATION APARTMENTS IN NEVE TZEDEK, TEL-AVIV, ISRAEL. 1 באפריל ב-9:06 · המצנטית העניקה לי דירת נופש בנווה צדק. בלילה היו כוכבים וקצת בוליט של סטיב מקווין ובבוקר גשם וקצת סיני אני לא בובארי. כלום גולדמן נאדה קריסה הראש מתקפל לסדר יום. אתמול אשפזתי עצמי ביום עיון לעוסים ועוסות. מה הגעת, גולדמן וזה? שואלת נעמי בפליאה ברור אני מכור לנהיגה. ומכור לשלווה לפני הפקה. כאילו מה בסך הכול...שעשועי עודפות. המתח הצטבר לגב ולמחשבה טורדנית אשכרא פחדתי שהארית לא תניע. זהו. זה מצבי אחרי ג׳אקוזי.. באופן טבעי מצבו הנפשי של איתי יותר גרוע. הוא נוהג ולא אוהב לנהוג וצריך לספר סיפור בעבודה. אבל שבתאי גובר על הכול. הוא אוחז בבלון ואז פונה ימינה שמאלה הצידה. נפלא. עם מיכל אני רגוע זאב טייס ומשם סיפור פשוט
