שנת השטאנץ; צצצחוקים תערוכת בחירות שוב; פרק א

הזמן שחלף מבלום היה מסע התבוננות לתוך הנרפות. מי לא מקשיח איפה שצריך רק כי זה לא נוח לא מסתדר? צלילה למוסיקה, חזרה לים, לספרים נורמאלים, לא מתנגדים. ממממ...העונג מאני מסומם מפה היר&פאקנNOW... אובייקט פאטיט א סוהר נסער לי מלקק לעצמי מבוהן עד שמגיעה לשון. יש מוסיקה אינסוף מוסיקה. לוקח המון, עד דקה, לפתוח כרטיסיה חדשה, נע בזהירות לא לקרוע שרשרת פינגים. על פי רוב קונצרט בוקר + עד 2, רדיו הקצה עד 10 חי וארכיון [עכשיו מתנגן אגוזי מהארכיון, בחירה אקראית]. גלצ מעשר, שמש חצות, תנודות או מיקסקלאוד מחצות. אוכל בשפע, רוצה לוקח. מכריח עצמי לא להתקמצן, לא לתת לתקרת העונג להיגמר בתפוחי פינק. יש אחלא משמשים. משמש מעולה כמסמן עושר. והגוגואים, והגוגואים. הייתי על הברכיים כל היום אם היה לי בור נוח. בינתיים אני קשור ברגליים. חבורת החלומות בעב"מ של ג'יי ג'יי באלארד תופס מהעקבים....יותר נמוך מהביצים שנשארות משוחררות, מייחלות כבר לכאב שיתריע כבר שמשהו לא בסדר, הרי לא יכול להיות. יש טראסט. הנה הכול בסדר. ארבעה ימים אחרי שירד שכ"ד אם יופקד, יומיים לשכ"ד שיופקד אם יופקד, באשראי 1 הפסיקו, יש לי מספיק מזומן לדלק והכי הכי הכי הכי הכי הכי חשוב לא נגעתי בחסכון מינאמר. התחלתי את פרק ז, סופסוף הגיבור יצא מהחדר (הכוונה שנשבר לי להרחיב/לצמצם/לשנות, לא שויטאלי שהה בחדר הרבה זמן). נעמי מסבירה כל כך טוב כמה נוח לאדון שהכול בדברורה. ואם במקרה יוצא לולה, כמוני, להתענג על סיפוקפיטלאקאניזים, שכלכלת ארבעת השיחים [אדון-היסטרי- אקדמי- קליני] מספקים 24/7 את כל הצרכים והסיבות לעוד עד לא ידע דע דע תאק תאק תאק תאק תאק

באספלט/מיכל פיטקובסקי התחיל שבוע הרציחות שמארגנת המורה דליה, מחנכת ו'3, לאחר סיום חגיגות ט"ו בשבט. המורה דליה מונעת מהרצון שכולם יהיו חברים ולהשאיר זיכרונות טובים מבית הספר היסודי לתלמידיה שיעלו השנה לחטיבת ביניים. להשאיר לעצמם זאת אומרת לה. חגיגות טו בשבט שזה עתה הסתיימו כללו המחזת משל יותם. המשל, מכתם פוליטי "שלמדו בשיעור תנ"ך בחודש האחרון. כמו כל נושא שלמדו בשיעור, גם זה כבר מוצה בתרגילים ובציורים ובשאלות כגון, "למה, לדעתך, התאנה לא רצתה את המלוכה?" או, למה, לדעתך, הם לא פנו אל האטד?" המבנה הזה,פסיק לדעתך פסיק, הופיע פעמים רבות בספרי הלימוד, והתלמידים כבר ראו בו מוקש. לכאורה הוא מרמז על האפשרות של תשובות רבות, אבל עד מהרה הבינושגם לשאלות כאלה יש רק תשובה אחת. לכל הילדים כבר נמאס ממשל יותם. " [ע"מ 55] הפך לפיאסקו בגלל השחקנים הראשיים. עופרי גילמה את אחד העצים שנשאלו אם ירצה למלוך ובחזרה שערכו התלמידים-שחקנים חולל חדרה. האימה של שעות בית הספר חדרה לביתה, לחדרה, למיטתה. במשחק הרוצחים מקבל כל תלמיד/ה פתק עם שם של מישהוי. כדי לרצוח צריך לתפוס את הקורבן לבד. לבודדו מהעדר ולהגיש את הפתק. למזלה של עופרי עלה בגורלה שמו של ברק שהורחק לאחר שהכניע את מלך הכיתה האלים בפרץ אלימות בלתי נשלט. היא מלווה ונשארת בביתה של חברה יבבנית כדי שזאת לא תיתפס לבד בהליכה ל ואל בית הספר. עפרי עדה למריבה טיפוסית בין האם לבתה התלותית ומפונקת קולטת את שפתן על רבדיה, היא מזהה את מופרכות חילופי המשמעויות של "אלה הם החיים", ביטוי חביב וחוזר אצל שתיהן. המריבה מביכה אותה. היא רוצה הביתה "...היא הכירה את בני-האדם ואת התגובות שלהם, הכירה את חוסר סבלנותם כלפי פחדיה. היא קיוותה שכשתגדל ישכך הפחד לישון הרחק מהוריה. אבל ההפך הוא הנכון. כל שנה שחלפה פערה עוד ועוד תהומות בינה ובין חומו המגונן של הבית, ובאופן בלתי נמנע, עם התהומות גדלה גם אילמותה, שכן מעולם לא למדה להגיד את המילים שרצתה לומר.

"את פוחדת שירצחו אותך?" קולה של שני פצע את הדממה."[ע"מ 122]

ב. יומנאיצ'ק

1. דוג'ו – דויד 2.קארבר- לא 3. ים – פעמיים פלוס 4. ספרות עברית – לא וכן [מיכל פיטובסקי ודודי אבני] 5. מתורגם – אש הרקיע [כישור הזמן 9] 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – סמינר 17 ההופכי של הפסיכואנליזה/גי בריול מחוברת לרגל סיום שנת הלימודים 8. קומיקס – OUTCAST 9. מדיה- יש בעיה עם הביטלורד והמחשב קאפוט 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- פסנתר 12. רב מכר – פרק ו ..סופסוף ויטאלי הגיע לשלב השכיבות סמיכה בדירת הסטודיו

ג. יומנאי רשת

הדחיין רוצה שחנה לא תענה ואם תענה שתגיד שזה לא מתאים לה. גם הדחיינה שלה העדיפה שלא נדבר, אבל אם כבר אז יאללה. הצגתי בפניה את צצצחוקים תערוכת בחירות ה-3 . היא סוג של רזידנט בתחנה מרכזית שזה מתאים לצצצחוקים סוג של אירוע. רשמתי שמות שנתנה לי בכתב יד כי המחשב האומלל בקריסה. במקרה שלו שם זה לא הדחיין אלא הקמצן עצלן ויתר דפוסי התנהגות שהעבודה בירושלים דוחקת. השבוע - שהחל בהתקרבנות איומה לאמבוש שהכינו שאיפה לחיים וחברת הביטוח מנורה - התהפך למלחמה. ההצהרה של שתי החברות הנבזיות שתמיד אוכל לעזוב מאפשרת כל אחת בדרכה וסגנונה לרמוס אותי דווקא בנקודת החולשה העיקרית שלי והיא הזדהות עם החזק בשלטון. איך אתם עושים לי את זה? מממ...כמה טוב שמגיע האדום בעיניים. בבוקר, אחרי שיחת חיזוק עם נס ראיתי פולסווגן חיפושית אדומה היסטורית חונה ליד מועדון אריות הים של ותיקיקות אשקלון. הצצתי במהירות לפני שרובין תעשה בלגן עם החתולות שלהם. אחד הבריונים החביבים הרים משקולות ואמר לי שדויד יגיע עוד חצי שעה שעה שעתיים. שחיתי עליתי הביתה לאפסן את רובין וחזרתי. הסיבה לדרמה היא החלטה חד צדדית מצד חברת ביטוח מנורה לבטל לי [נהג בלי תאונה 40 שנה] את צד גימל בתואנת ביבי שכזאת ואז לסחוט פתרון תמורת עוד שלושים אחוז. פלוס שנעלבתי מהפקידה. דויד, שזוף שמור באמצע שנות השבעים, לא זכר מי הסוכן ואם יש לו צד גימל אמר לי אתה חייב להלחם. כוח חייבים להכניע בכוח והלך לבדוק אם יש איזה נייר. איפה היית כל החיים שלי? נשארתי עם שמוליק, עו"ד שמבין בהכול. הוא מאוד התרשם שניצחתי אותו בשנה בתחרות מי יותר מבוגר והתקשר לחברה שלו שיש לה סוכנות ביטוח באינטרנט. כצפוי היא אמרה לו שהיא לא מתעסקת ברכבים מעל 20 שנה. כי בבוטום ליין אין שם כסף הסברתי לו בדרך כלל גם אין להם לי לנו ביטוחי חיים ודירות וכו'. הוא הגיש לי את הידני כי פתאום הוא הרגיש איך אשכרא מזיינים אותנו עוד מעט קשישים עם רכבים כבר קשישים. היא אמרה שאני צריך לעשות שופינג באתר וובי משווים וחוסכים. מדויד של המוסך והמטקות [ומשחק השור שהוא לימד את רובין ומאז היא לא מפסיקה לקפוץ עליו בהפתעה מאחורה ורק תוך כדי המטקות] קיבלתי טלפון של אחד פנסיונר שעושה מהבית. היה צהרים ולא מתקשרים בצהריים. #צצצצחוקימתערוכתבחירותשוב פרק א

Totemo - Your Sound Is Allowed