צצצחוקים תערוכת בחירות שוב; פרק ד

עם כוויית מדוזה בצד הפנימי של ברך ימין, בשטח-עור שהתגרדתי בלילה [חילופי מזג אוויר ...בכל מקרה מחליף מצעים] אחרי השתנה [תרופת ימאים סבתא מלחה ידועה] ואמבטיה אני נח לתוך אספלט/מיכל פיטובסקי ולסיום מפתיע בדרמטיות כבושה.

לפני מספר ימים פרסם משה חנוכה, בן כיתה מבי"ס יסודי שהתגלגל להיות אמן אקרובט וייסד את תיאטרון אספלט שהוא עומד בראשו מעל 20 שנה, כתבה שהתפרסמה עליו ועל התיאטרון [ראה קישור]. שאלתי אותו את מה שלא שאלו בכתבה – למה אספלט ? והוא ענה בהרף עין כי זה נסיעות וכבישים ושם עם ניחוח חו"ל. תשובתו הפתיעה והייתה מובנת באחת כיוון שמחד "אספלט" סוג של תיאטרון נודד מודרני, ומאידך - להבדיל מרבים שגילו את עולם הלהטוטנות במהלך הטיול הגדול של אחרי צבא אצל משה החיבור התרחש כשלמד פיזיותרפיה בישראל. משה תמיד הרגיש לי רציני ובוגר מאיתנו ובגלל זה המעבר שלו לעולם הליצנות סיקרן. ההסבר שלי כילד לבגרותו המוקדמת היה יתמותו. אביו נהרג בתאונת עבודה ביקב והשאיר אחריו אישה ושני ילדים. כשראיתי אותו והתיאטרון בפעולה, את הצחוקים שהוציאו ממני והקהל בקרקסנות פיזית ושובבות לשונית חשבתי כמה תבונה היתה לו לתעל את הצד מקברי-פומבי של אובדנו האישי [אחד מהמנוני העיר שהושרו דרך קבע: כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון] בדרך עוקפת שכל שמוציאה צחוק וחיות מהגוף.

כבר מתחילת הספר היה ברור שמיכל פיטובסקי קראה לספר אספלט מסיבות אחרות. אומנם מספר אירועים בעלילה קוראים בכביש [ במעבר חצייה מורן קולטת נהג מאונן עליה בחצי סתר, ובפעם אחרת באותו צומת מרומזר היא חווה תחושת חופש משחררת כשמשב רוח מאלץ אותה להיתפס ברמזור] אך אצלה האספלט כמו בטון מזוין נתפס כמסמל אטימות ורדידות אלימה; "בכל שיכון, מצופה וחשוף, היו ארבע כניסות, מסודרות בקומת בטון פרוצה, ומעליהן ריחף השיכון עצמו, נסמך על עמודי בטון. על פי רוב שימש החלל המקורה את הילדים להחלקה על סקטים ולמשחקי כדורגל דלי משתתפים. כל דבר שילד עלול להיחבט או להתנגש בו היה מבטון מזוין ומאספלט." [ע"מ 21] חומר האספלט מהתחלה מסמן מצע הרוע והאיוולת ולכן אין פלא ששם מתחיל מסע נקמה והוצאת פורקן שמורן נוטלת חלק בלי רצון אך גם ללא עכבה מוסרית. "הם המשיכו בשיטוטיהם.זה היה בית ספר יסודי ממלכתי-דתי. מישהו הציע שייכנסו, והם הסתננו דרך שער סגור בשרשרת רפויה. ברגע שנכנסו החלו לזרוע הרס סביבם. הם ניפצו בקבוקים על מגרש האספלט, ריססו כתובות ואיורים על הרצפה ועל הקירות החיצוניים. אחד הנערים, בחור שענד שרשרת נושאת מנעול גדול, מצא קרש והחל לכלות את חמתו..." [ע"מ 278]

כמה פנינים מהסוף בלי ספויילר על הקרשנדו המתנפץ על הראש:

"סהר [בן מחזור של מורן וסיגל אחותה הגדולה של עפרי] , סבלני ונינוח, האזין לקשקושיו ולא סילק אותו. סהר היה מורגל ברביצה חסרת מעש. הוא ידע שא לשפוט את איכות הזמן המבוזבז, אחרת יהיה קשה מאוד להמשיך לבזבז אותו. לכן לא שפט את האנשים שדיברו איתו והאזין לכולם, באותו חוסר עניין המעודד פתחון לב. [ע"מ 258]

"הלוגיקה של הרצון התבהרה. אינך להגשים את רצונותיך בלי להפעיל כוח סמוי על העולם. אם רצונך לפתוח דלת, עליך לדחוף אותה. אם רצונך להתגונן בפני מישהו שמרביץ לך, עליך להכות אותו בחזרה....אבל עפרי לא הצליחה להצטרף למסיבה של הפעלת הכוח הסמוי. מהרגע שידעה מה רצונה שוב לא יכלה לשכוח שמימושו יצא אל הפועל רק בכוח. היא העדיפה לא להפעיל שום כוח על העולם, העדיפה לרצות דברים בלי שיתממשו. אבל הרצון לאהוב היה חזק, חזק יותר מכל הרצונות כאחד, והוא לא הותיר ברירה. בשלב כלשהו אפילו להתכחש לו נדרש כוח" [262]

"עפרי עדין לא האמינה למראה עיניה כשמורן פסעה לתוך הבית. עדין חשבה שמורן באה להציל אותה. הפער בין המחשבה הזאת ובין המציאות טושטש בתקווה. מורן התעלמה מעפרי ותרה בעיניה במסדרון. כשסוף סוף הביטה בעפרי חייכה אליה כפי שמחייכים לילד קטן. "הבית שלכם ממש נקי" אמרה" [290]

"מיכאל הביט בה כאילו שום ילד בכיתה מעולם לא שאל אותו את זה. "בסדר, בסדר," אמר וטפח על בטנו, "את יודעת, עבר קצת זמן מאז ה'משבר' שלי." מיכאל סימן מירכאות באצבעותיו כשאמר את המילה משבר, ועפרי לא הבינה מדוע הוא שם מירכאות על המשבר שלו, או למה הוא מדבר כמו מבוגר. "התאוששתי מאז, אני חושב שאני די בסדר". עפרי כיווצה את גבותיה ולא ידעה מה תשיב. זאת הבעיה עם יצורים, חשבה, הם מדברים בשפה שונה מן השאר, שפה שמתאמצת כל כך להיות ברורה ולכן הופכת לחסרת פשר. היא הביטה באורות המהבהבים ושאלה..." [295]

ב. יומנאיצ'ק

1. דוג'ו – לא 2.קארבר- לא 3. ים – מדוזות ועדין פעמיים, טמפרטורה נהדרת 4. ספרות עברית – אספלט/מיכל פיטובסקי 5. מתורגם – האישה משבט טונטו/אלמור ליאונרד 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – סמינר 17 פרויד – קבוצת קריאה לסמינר 8. קומיקס - לובו , עם חברים כאלו... 9. מדיה- לא, אבל ניסיתי 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- לא 12. רב מכר – פרק ז ויטאלי עוצר במובלעת חוף

ג. יומנאירשת