התעכברשות; פרק ח; פרה-בחירות ג

ושוב הדבר הכנה ביותר לעצמי ברגע כתיבת פתיחת מכתם הסיכום השבועי הוא לפרט על מה לא כותב, כתבתי, אכתוב. בראש רשימת על מה לא כתבתי נמצאת תערוכת הבחירות. אכתוב על פיפי קקה, אוננות, שיטה להלעטת תרופות למטופלים עקשים, פסקאות התעוררות של פיניגן ולא זה...התופעה החדשה והמביכה [בקטע מילולי של התביישות, תימהונות, הכצעקתה?] שקשורה להימנעות בנידון זה לא להגיע לתחנה המרכזית, איכשהו לפספס אותה, לייתר את ההגעה לחלוטין למרות שכל המאמץ להגיע לשם היה כדי לא להתיישב מול הדף ולכתוב משהו שקשור לתערוכה. כל דבר, רשימה חלקית: סכמות [טקסט, שחור על לבן, לחלון ראווה שלי] 15 שאלות נוספות על 15 מפלגות שונות לקוביות הטרדיס, למצוא למתי את הקובץ עם התשובות ל -15 השאלות שיש, להדפיס עשר תמונות של תעמולת בחירות לקירפח, לחשוב על הפליפ, לסדר את הפליפ

מנסה להבין את ההתנגדות שלי ולא מצליח [הצלחה במובן של לעקוף את ההתנגדות ולתת לה את מינימום היחס] להכיל את ההתנגדות לא בעיה. בטח שלא עם הטנטון שאוטם את צד שמאל, הפתוח לאחר והמריחואנה הקטלנית החדשה [ תערובת של אלמנה שחורה ו--- שלכאורה מצדיקה את עליית המחיר שלה לכמוני שמצדיק עליית מחירים בקלילות, מקבל את גזר הדין של השוק בהבנה ללא שום טיפת כעס].

יש את הצורך להתנצל, להסביר. מוזר, קל להסביר אבל אין למי, למה שיעניין מישהו לדעת על דחייה והתנגדות. זה הרי לא רק התנגדות ל"בחירות" או ל"תחנה" או ל"תערוכה" זאת התנגדות כללית שקשורה לעשרות "לא" שתופסים אותי. ללאווים יש צורה כמו החבלים הדקים והשקופים שבהם הגמדים קשרו את גוליבר באחד מהגרסאות המצוירות שלו שנתקעו לנצח ונשלפו להן. למתי הסברתי מה איתי מה איתי לא מסתדר עם עצמי. לא חכמה להסביר למתי, הוא מקבל גם ללא הסבר. עם נינה ורואי, שותפי לתערוכה זה אחרת. אני אחרת כלפיהם – השתיקה בינינו קשורה גם לפער הדורות. וזה כמובן אחר עם סיון לביא שעובדת בגלריה המרכזית. קשה לי עם העוינות שלי נגדה שלא קשורה אליה, שמתעוררת מהיותי בתחנה. אבל הנה, שוב היא שם עם הצבעוניות שלה, נקשרת בעל כורחה לתערוכת בחירות. אני קטן עליה כמובן. היא מספיק אמנית להתעסק בעצמה ומשם הלאה.

ויש את היות תערוכת הבחירות שיקוף מדויק של דפוס/סכמת הפעילות האחרת: למה אני תקוע על המחשב הישן בזמן שיש מחשב חדש [ששימש למוסיקה עד כה עד שהטנטון היתל [מהתלה נצחית]

[עולה על ראש ויוצא לרוץ, לפני ש...בהסחת כתיבה מהתלבשות מזכיר פוקד לעשות דוח הוסטל, לא להניח לו להשכח בזכרון טווח בינוני עוד קצתוש וזה נעלמוש. מזכיר לעצמי שזה [התערוכה] והדוחות R דה SAME

אוזר עודפות / עורך/ פותח דף קודם מצהיר וכותב ואז...טוב נראה מה יחזיק מעמד זיכרון קצרצר

חוזר מהים, מכין אמבטיה ואוכל ביחד, מתחזרזר על שניהם, רובין חומקת לחדר ששכחתי לסגור לו את הדלת. מחליף מוסיקה. ראש ומוכן להגירה נוספת. מגביר את עוצמת המוסיקה רית'ם אנד בלוז וואן הנדרד דיי וואן הנדרד נייט מתחלק לבסים וטרבלס שונה בשתי אוזניים נוסף למסנן רעש מנוע רציף שמעלה עוצמה עם מוסיקה. בסדר...במצב בסדר...כשיר לעשות ג'ינג'ר תה. דוחף את הגוף מכפות הידים המקלידות. בדרך למטבח לוקח לזרוק ולא להתראות את התראת הקנס על הפונטו שחונה ליד מוסך מאגר. גאה בעצמי על שהספקתי להימנע מקנס ובכלל על ההתפתחות בתחום. מחר יום עבודה ראשון מבצע מספר פעולות סידור משטח העבודה

ב. יומנאיצ'ק

1. דוג'ו – פעמיים 2. קארבר- לא 3. ים – עכשיו 4. ספרות עברית- טיט/ד. בורשטיין, מסופוטמיה- שתיקת הכוכבים/יהודה ישראלי דור רווה 5. מתורגם – המידות הקטנות/נטליה גינצבורג, הסוכן/ג'וזף קנון 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- לא 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- נפתח הפסנתר 12. רב מכר – ניאו סיפור

ג. יומנאירשת

שתתף ב‏Deep Roots #221 - אריות ירושלים‏ ב‏קפה שפירא‏.

המקומות הקבועים – מעלית הבניין, דוג'ו, אולם הספריה, דיפרוטס וכו'- שינו תדר בעקבות הטנטון. הביקור בהם הפך לחדש. לא חדש במובן שכל יום הוא שונה, שהמעלית מלוכלכת/נקיה, איזה שריר תפוס, מי הכניס אגרוף ואיזה תקליטים החליף ההוא על העמדה...שתדע לך שאני הכי שונא עצות שכוללים מילים כמו שיעור ותודעה ונפרדנו לענייננו. הקיטוע ושינוי מקום הופך למשמעותי יותר כי האוזניים מעבירות סכמה קוגנטיבית חדשה למוח. עכשיו למשל כשהעמימות שולטת, שהטרבלס נחתכים ומתקפלים לתוך הבס, שהשיחות מסביב נבלעות לתוך האוברטון של אוזן ימין ושירת האריות במיקרופון ומהתקליט מפלחת את האוברטון של צד שמאל .מתאים לי להיות נרעש. כך גיליתי במהירות כמה הרבה אנשים סביבי מכירים/סובלים מהתופעה. את גלעד למשל פסלתי מלהיות בקבוצת המטונטנים כמוני כי אצלו זה בא והולך ומלווה בכאבים. לאוזן שלי יש גאוות יחידה. נראה שכיפת ברזל ואני שינינו גם לרובין את השמיעה. היא מתעלמת מהרעש בקפה ומכלבים אחרים ופשוט ישנה מתחת לרגל. שכחתי לצלם #התעכברשות פרק ח

בוקר מושלם. הטינטון עטף את הלילה ברובד נוסף של בידוד, הרדיאטור פיצץ בחום והזריחה נכנסה ישר לחלון. הפתעתי את עצמי ואת יוסי ואמרתי כן לרוצה עיתונים הקבוע שלו. שיהיה כחומר גלם, להמשיך לנקות את החלונות בתערוכה, לפאפירמאשיי לתערוכה הבאה אבל לא. המה לא עושה, מה דוחה הדפסה ותליה למשל....למעשה כולי התנגדות. התנגדות לתחנה, לבחירות, לתערוכה. לפות בתוך המרדף של זנבי צץ לי שהדבר הנכון ליום הבחירות זה הכי רחוק צפת וחרמון. #התעכברשות פרק ח