סופשנחת

שאלת, הנה: בלילה, כשהתעצם הכאב לדרגה של נשימות קצרות וחוסר יכולת להזדקף התערער הבטחון שמדובר בקלינסינג של הגוף מהקושלאבא של גולדמן, צזאר וישראל, וסוניה שתלך להזדיין בקבר החדש בקומה שכחתי. בטוח פאקנקורונה, אבל לא יכול להיות. כן יכול להיות, הנה אין חום, להיפך- קפוא. לא נרדם ויש המון זמן לתכנן פלאנ בי, לברר סיבת הכאב וסידורי פרידה אלטרנטיביים ממנו. אמבולנס, רופאימות, כאילו מה. הזכרתי לעצמי שלא אמות לפני שאאלץ לסבול עוד את השיט הזה כך שאין מה להיכנס להחלטות חפוזות שנחלקו לשתי קבוצות-בית לרובין ולנקות את הבית. שני הבית הפתיעו, בעיקר השני. ידעתי שזה הנקמה שלהם. איך הם יסננו על הבית המבולגן, הכלים בכיור, מת כמו שהוא חי. זין. מרוב שהתבזבזתי על אסטרטגיות וניסיונות לקום ולנשום עמוקוש לתוך ההרה כמו בההוראה שכחתי כמו אידיוט מהאפשרות הפשוטה להימלט מהכאב לשינה עם אקמולים שידעתי בוודאות שיש לי איפהשהו. שלושה עשו את העבודה משעה לפני זריחה עד מתי שהו עם ציוצים וכמות אור שלוותה פעם ברחשי התנועה בבן גוריון. שישי אין תנועה חשבתי וגררתי עצמי לראות את השעה. חצי שעה לזיוית על הבוקר בשינג אי. הבלגן בגוף התחיל אצלה לפני 24 שעות. את השיעור אני עושה על כסא, חסר סבלנות בניסיונות להזדקף ללא כאב, חלק מהתנועות מזיז כפות ידיים במקום אגן. גיהוקים נלוו לתנועות. אחרי 45 דקות נגמר השיעור המסויט. שום שינוי, הכל כאב חוץ מהכיוון להמשך: הכיור, לרחוץ כלים. מול השיש העמוס הוספתי להוריד ראש ואז לרחוץ כלים. מילאתי מים רותחים לקערה וכעבור מספר דקות, כמו פקק של צנצנת חשתי פלאק של משהו משתחרר בצד התחתון של רצועת הבטן, חוליה 4, 5 לא הספקתי לזהות כששאיפה ארוכה יצאה. כשהיא הסתיימה הדבר הראשון שחשבתי היה להתקשר לרעות ולהגיד לה שבא לשיעור, ואז חשבתי שלחשוב עליה דבר ראשון זה גם נקמה, אבל לפחות לא שלהם, אם כבר

שלנו בהם #סופשנחת

Fanny Mendelssohn (1805-1847) - Trio Op. 11 in D minor for Piano,

Violin and Violoncello

עד זומבוקר שינגאי-עומר הספיקה הקמנית בקלילות לעצבן אותי על שהעזתי להגיב כשכאב. לתיעול כעסים רוחני נמלטתי מיד עם היפיופה לסיבוב ניטור פרפרים. הכול פאקנפורח. ריכוז לבניני הכרוב נמצא, איך לא, ליד שתי ערוגות הכרוב בחווה החקלאית רחוקים מדי לצלם בלי זום [גיחי גיחימי פסיכי]. כרגיל פטרל לבנין אחד סביב בית עלי ועוד כמה אניני טעם נמצאו בשדה סביונים ברחוב השייטת. קטפתי גבעולי גרניום ומרווה צעירים לחליטות של שבוע הבא + כמה ענפים זקנים אבל עם פרחים. הזום של עומר התחיל כשהגעתי אבל עדין לא התאפקתי ולפני שנעמדתי לחקות אותו סידרתי את הפרחים באגרטל והצבתי

אותו ואת הזום ליד הראש של סבא דוד על הפסנתר #סופשנחת

Dvořák - Piano Quintet No. 2 - Leschenko / Jansen / Brovtsyn / Rachlin / Maisky (Utrecht, 2007)