קליניקה ברבים ; פרק א

אחרי ניטור מוצלח שטפתי את העיניים ב"המבט כאובייקט פטיט א'" פרק

לאקאן שיככב ברביעי הבא. השם, מממ... השם....סביבת המילים צונחת מתכנסת סביבי כמו אצל המאזים, הגיבורים של "ההגדה" אורסולה לה-גווין, האחרון במעגל הייני. ".... מה שאיני מבינה הוא הדפוס. המקום, חשיבות הדברים בדפוס. אתמול סיפרת את סיפור איאמן ודברן אך לא סיימת אותו, והיום את מקריאה תיאור של עלי העצים בחורשת הר הזהב. אינני מבינה כיצד הם קשורים. או שמא במימים מסוימים מתאימים יותר חומרים אחרים? או שמא שאלותי פשוט מטופשות?" לא אמרה המאז וצחקה את צחוקה הקטן, שחשף פה נטול שיניים. קשה לי לזכור אז אני מקריאה זה לא משנה, כולם העלים של העץ" אם כך...כל דבר – לכל דבר שמופיע בספרים יש אותה חשיבות? אלייד חשבה. לא, אמרה. כן. היא שאפה ברעד. היא התעייפה מהר כאשר לא לא נחה ברצף הטקסים והשפה, אך היא מעולם לא סירבה לסאטי, מעולם לא התחמקה משאלותיה. זה כל מה שיש לנו. זה הדרך שבה אנו מקבלים את העולם. ללא הגדרות, אין לנו דבר. הרגע חולף על פנינו כמו המים בנהר. אילו ניסינו לחיות את הרגע, היינו נופלים ומתגלגלים חסרי ישע. היינו דומים לתינוקות. תינוק יכול לעשות זאת, אבל אנחנו היינו טובעים, נפשנו צריכה לספר, זקוקה להגדות. להיאחז. העבר חלף, ואין דבר בעתיד שאפשר להיאחז בו. העתיד הוא מאום עדיין. כיצד יכול מישהו לחיות שם? יש לנו רק את המילים המספרות מה קרה ומה קורה? מה שהיה ומה שעכשיו. זיכרון שאלה סאטי. היסטוריה? אלייד הנהנה בספקנות, אינה מרוצה ממילים אלו. היא הרהרה זמן-מה ולבסוף אמרה: איננו מחוץ לעולם, יוז. אנחנו העולם. אנחנו השפה שלו. אנחנו חיים והעולם חי. את מבינה? אם לא נאמר את המילים, מה יוותר בעולמנו? [92]

במקביל לספר, שבוע בינג' המנדלוריאן, המלצה של תמתמ. המזל /CREED גוזר על המנדלוריאן [חבר במסדר דת צבאי שסיסמתו THIS IS THE Way' , מקבילה לוקאסית ל PRAISED] לשמור על בייבי יודה, החמודוש....ההברקה של להזדהות עם קטני....שברבות הימים ימשיך להיות קטני אך חזק וחכם. אסטרטגיית היציאה לאלצהיימר, הקייטנה מסביב, הדיור המוגן...

לבנינים בשלושה משמונה נקודות הציון שלי. חיפשתי ללא הצלחה במשך כשעה את שם השיח עם התפרחת שהפרפרים נמשכים אליו. תוך כדי גיליתי שיש יישום חדש שלא מחייב מסלול

ועכשיו [אלא מה] הזמן לחזור לקאתה...במקום זה אני חוזר אחורה ליצור דימויים בקורונהפוסטוש...מאיה כותבת

קטע, אני מקשיבה להרצאות בקרימינולוגיה בקורס של עבריינות נשים ומפה לשם אני מגלה שאני בכלל לא מיוחדת, שבכלל לא שרדתי את מה שעברתי כשילדה ושיש לי סימפטומים של דיסוציאציה ופוסט טראומה. מזל טוב לי. 31 שנים של אשליית נורמליות הלכו לעזאזל. דאם. [תשובה חצי מתחכמת] לא, אין לי. בחיי שאני בהלם מזה שלא קלטתי עד כמה שום דבר לא נורמלי. כנראה שאפשר לחיות גם עם לא נורמלי, אבל עכשיו אני רוצה לתקן את זה [תשובה מתחכמת עוד יותר, שהרי הנה זה מגיע..מתי שהו שאני כבר בעומק הצלילה] אתה יכול לדבר איתי קצת? סתם לדבר. על מה שבא לך. [מסלול התרסקות...למחרת בבוקר] אתה זה שבקלילות מתעלם מהקושי הכפול ומכופל. לא צריך. יום טוב שיהיה.

1. זומדוג'ו– עוד ניסיון 14תנועות תנועות ראשונות, הבאתי בריסטול לחדר [גם לחשבון בנק וכו] 2. קארבר- לא 3. ים – מטקות, גלשן, ריצה 4. ספרות עברית- לא 5 . מתורגם – מפצח החקירות מהונג-קונג/צ'אן הו קיי, ההגדה/אורסולה לה-גווין [חיים ומוות מתישים אותי /מו יאן, ניסיון אחרון של -שכתבה את הארי פוטר--- 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- מרסלה –עונה 3 [מקצועית, סמים ושכול] מנדלוריאן עונה 1 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- כן פעמיים שלוש יופי היי הו2 12. רב מכר – מתקדם 13. FW – לא 14. פרפרים – עדין לא [מנסה להגדיר את הפרח]

ג. יומנאירשת

אם אין בוקר טוב אין קפה אמרה מנכלית הסינדרום #קליניקהברבים פרק א

480 ₪ קנס ע״ש רובין התחיל את הבוקר....משם זה חייב להתרומם לאנשהו. התרומם בדמיון בפועל עפתי למלך החיות המקומי להביא שק אוכל בממשי צנחתי תחת הפטל ליד דגי הזהב בגינת הפרפרים של ברוך...

הנה תראי שליקק את האנטיביוטיקה בטונה [לאתי שחטפה בדקה 70]

#קליניקהברבים פרק א