סופשנחת

אז מה היה לנו השבוע... מה יקרה היום ממממ.... התחיל מעולה ארבע בבוקר הראש עדין היה טרוד בטראומת הכעס בזומיה אבל חומות האש ירדו בברירת מחדל דוז פוואה לשגרת האירוע ושגרת #סופשנחת

אלה לי - מה אתה רוצה? (Prod. By Yinon Yahel)

מכל הכיוונים #סופשנחת

"מר פיין בא לעיתים קרובות לשדה אמונד, אדוני הלהטוטן" אמרה אגווין ונימה קלה של גינוי נמהלה לבסוף בהבעת העונג שלה, "הוא תמיד שופע צוחק, והוא מביא חדשות טובות יותר מרעות". הלהטוטן בחן אותה רגע, ואז חייך מאוזן לאוזן. "את באמת נערה נאה. את צריכה לקלוע ניצני ורד בשערך. לרוע המזל אינני יכול לשלוף ורד מהאוויר, לא השנה, אבל אולי תרצי לעמוד לידי מחר במשך מקצת מההופעה שלי? למסור לי את החליל שלי כשאבקש אותו, וכמה כלים אחרים. אני תמיד בוחר את הנערה היפה ביותר בתור העוזרת שלי". פרין צחקק ומאט, שצחקק כבר קודם, צחק עכשיו בקול רם. רנד מצמץ בהפתעה; אגווין הביט בו בזעם הוא אפילו לא חייך. היא הזדקפה ודיברה בקול שליו, שליו מדי. "תודה אדוני הלהטוטן. אשמח לעזור לך". "תום מרילין", אמר הלהטוטן. הם בהו בו. "שמי הוא תום מרילין. לא אדוני הלהטוטן". הוא הידק את הגלימה הצבעונית לכתפיו וקולו נשמע שוב כמהדהד באולם ענקי. "בעבר הייתי זמר חצר, והיום עליתי לרמה הנשגבת של להטוטן, אבל שמי הוא תום מרילין, בפשטות, והתואר היחידי המעניק לי תהילה צנועה הוא להטוטן", הוא קד בהידור ונופף בגלימתו בתנועה כל כך מפוארת, עד שמאט מחה כפיים ואגווין מלמלה בהערכה. מר...אההה...מר מרילין", אמר מאט ולא היה בטוח, איך לפנות לתום מרילין אחר ההסבר המפורט. מה באמת קורה בגהלדן? אתה יודע משהו על הדרקון הכוזב הזה? או על האאס סדאי?" "אני נראה לך כמו רוכל, נערי?" נהם הלהטוטן ורוקן את מקטרתו על שורש כף ידו. הוא העלים את המקטרת בתוך גלימתו או מעילו; רנד לא היה בטוח לאן ואיך נעלמה המקטרת. "אני להטוטן, לא זמר חדשות. ואני מקפיד שלא לדעת דבר על אאס סדאי. הרבה יותר בטוח". "אבל המלחמה", החל מאט בלהיטות, אבל מר מרילין קטע אותו. "במלחמות, נערי, שוטים הורגים שוטים אחרים בשל סיבות שטותיות. זה כל מה שאתה צריך לדעת. אני כאן כדי להציג את אומנותי", הוא הצביע לפתע על רנד. אתה, נער. אתה גבוה. עדין לא סיימת לצמוח, אבל אני בטוח שבמחוז כולו אין מישהו גבוה כמוך. ולא לרבים בכפר יש עיניים בצבע הזה, ואני משוכנע. העניין הוא שרוחב הכתפיים שלך הוא כמו קת של גרזן ואתה גבוה כמו איאלי. מה שמך בחור?" רנד אמר את שמו בהיסוס, ואל ידע אם האיש מלגלג עליו, אבל הלהטוטן כבר פנה אל פרין. "ואתה מגודל כמו אוגייר, מה שמך?" "רק אם אעמוד על כתפיי שלי", צחק פרין. אני חושש שרנד ואני אנשים רגילים, מר מרילין, לא יצורים דמיוניים מהסיפורים שלך. אני פרין אייברה". תום מרילין משך בשפמו. "ובכן, יצורים דמיוניים מהסיפורים שלי. זה מה שהם? אני מבין שהרביתם לנסוע בעולם". רנד שמר על פה סגור והיה משוכנע שהם עומדים ליפול קורבן לבדיחה..." [הזמן שחזר/רוברט ג'ורדן כרך א מתוך מחזור "כישור הזמן" עמ' 60]